כמה פעמים הרגשתם אגואיסטים? וידעתם שאתם מתנהגים ככה.. אבל עדיין המשכתם?
כי זה היה חזק ממכם.. כי פחדתם להפסיק , למרות שידעתם שזה הדבר הנכון .
לפעמים .. שאנחנו רוצים משהו בלתי מושג , מכל מיני סיבות שבעיקר קשורות בנו , אנחנו מתנהגים בצורה אגואיסטית , כי אנחנו מפחדים להודות באמת , שזה גדול עליינו בכמה מידות .
להודות באמת בפני עצמכם זה קשה פי כמה וכמה מלהודות באמת בפני מישהו , תחשבו על זה .
כי את עצמכם אתם הכי שופטים.. והכי ביקורתיים כלפי עצמכם .. ובעיקר קשה להודות כי אז זה הופך את זה לאמיתי, ויש קבלה.
לא הרבה אנשים יודעים להיות אובייקטים לסיטואציות שקשורות בהם.. להיות ה"מבוגר האחראי" ופשוט לעשות את הדבר הנכון , הדבר שמתנגן בלופים בראש , זה שנמנעים ממנו .. לפעמים אפילו מנסים לסלק את המחשבות עליו .
להיות מבוגר אחראי זה קשה.. זה לשים את הדברים על השולחן כמו שהם.. זה להגיד את המילים שלא רצינו להגיד.. פשוט לירות צרורות של מילים - ואז תדהמה .. ואוו, הוצאנו את זה מאיתנו החוצה, אמרנו את זה לצד השני , סיימנו לברוח מזה .
הקלה? עצב? פחד? כן הכל מגיע.. אבל גם שחרור ענקי.
זה חלק מהתהליך של התבגרות נפשית ..הרוב עדיין לא הגיעו לשם .
שבוע טוב ❤️
*הושמד*