|
|
|
יכול להיות שאני לא נחמדה
יכול להיות שאני רעה מרושעת
יכול להיות שאני צבועה שקרנית רמאית
יכול להיות שאני מדמיינת דברים, הוזה, חולמת בהקיץ
לא חסר איך ואיפה לפגוע בעיקר עבור צלף מיומן
(בעיקר אם לא התכוונת להעליב
על מי אנחנו עושים הצגות ? למי ולמה ?)
הפוסל במומו הוא פוסל
והכל חוזר עליך ו....
בא לך חופש ?
אף אחד לא קושר אותך
פנטזיה זה תמיד בבחינת be carfull what you whish for
חונכתי להיות מעשית ויעילה ולא להיות חולמת בהקיץ, ומין זה בכלל מחוץ לתחום ואסור לרצות ואסור לעשות.
אפילו בהקשר של להביא ילדים (ילדים זה שמחה) אסור היה לדבר על מין, בקושי על הפרטים הטכניים.
בזוגיות שלנו מין הוא בר ביצוע אבל לא היה מקום לדבר ולטחון את הנושא. היתה חדווה בעשיה אך חוסר סבלנות לשיחה ורגשות
אבל כבר כמעט שנה שהתחיל להיות שיח כן ומכבד לגבי הזוגיות בכלל והמין בפרט וכבר כמעט שנה שיש מקום ואפילו מעט ביטוי לפנטזיות
וכבר כמעט שנה שהוא מבקש ומתחנן שאבטא את עצמי ואת רצונותי ונענה לכל גחמה ולכל הוראה וסוגד לי כל כך
אז למה אני עדיין לא מעזה
למה אני עדיין שומרת את הפנטזיות שלי עמוק בארון ומתעלקת על פנטזיות של אחרים (פנטזיות יאמי, אבל לא מתוך מוחי הקודח)
למה אני סובלנית מבינה ומכילה כשמדובר בפנטזיות שלו ועדיין מרגישה סוטה (ולא בקטע טוב) כשמדובר בפנטזיות שלי
הגיע הזמן לפנטז ולרצות ולחלום
...
הגשמה זה כבר לצעד הבא
היינו במאנצ' אורדורה
תמיד יש בי התרגשות גדולה לפני כל מפגש חברתי
הגענו באיחור אופנתי ומאוד לא אופייני לברון שבדר"כ מגיע בדיוק בזמן וכבר היו כמה חברה' על הדשא
אור המלכה המארחת כל כך נפלאה (אוהבת אותך המון) ודורה היתה עסוקה בסדר וארגון, ולוודא שכולם מתכבדים
זה כיף לפגוש חברים מוכרים ומוכרים פחות באוירה כל כך נינוחה. היו מי שפגשתי לראשונה ולמרות זאת ההכרות התקבלה בחיבוק אוהב של חברים ותיקים. פשוט נפלא
והיו מי שכבר הכרתי וכל כך שמחתי להכיר יותר, להקשיב בעיקר וגם לספר.
אור ודורה, תודה על המרחב הנפלא שיצרתן, מרחב מכיל ומאפשר
ניפגש בשמחות
יצאנו לפיקניק
ולא היה לי לילה לבן של הכנות במטבח (הכנתי רק 3 מנות בשרי, אחד צימחוני, שלושה סוגי פירות וירקות השאר קנוי אפילו העוגיות)
קמתי שעה לפני יציאה התארגנתי על עצמי והתבשרתי שהוא כבר סידר את הצידנית עם כל מה שהוכן וגם הכין תיק ליציאה כולל מגבות
שאפו
בנסיעה. מפאת לוגיסטיקה ישבתי במושב האחורי אז לא הרגשתי צורך להיות המפקדת
כשהגענו והתמקמנו הודענו שאנחנו יוצאים לסיבוב, בשניים
חזרנו, אכלנו, ישבנו, הלכנו למיים ושוב, חזרנו אכלנו ישבנו הלכנו למיים...
כלומר בלי לחץ
בלי אמא... אמא... אמא
בלי נקיפות מצפון
רגוע
היה כיף
למה זה כל כך מדהים שכך היה ?
בכלל לא צריך להפליא אותי. ומעכשיו כך יהיה תמיד. כי אפשר. כי זכותי
רוצה לבוא ?
שתהיה לי חברה טובה שאוכל לדבר איתה על הכל.
אהוב (ברון) יקר שלי
להיות בשליטה זה משהו שאני זקוקה לו באופן קיומי. זו המלחמה והניצחון שלי גם יחד.
בזוגיות שלנו הייתי שקטה וכנועה (מרצה ?) ולכן גם כבויה. ופתאום רצית יותר עבורי, עבורך,עבור שנינו
לא האמנתי בך ולא האמנתי בעצמי ובהחלט לא האמנתי שיש בי את היכולת, מה גם שרציתי, אך חשבתי שזו עוד אשליה, הזיה ... משאלה... הרי אני חיה בעננים.
אבל לאט נחשפתי לעולם הזה שמותר בו לפנטז ואפילו להגשים. עם הטעימות הראשונות בא התאבון ובעקבותיו הרעב והצורך להיות, הצורך להישמע, להראות, להיות ממשית גם בעיני עצמי.
בסופו של דבר זה משהו שהענקנו ושאנו מעניקים אחד לשני.
ואם אני מבינה את זה,
ואם אתה מבין.
אז...
באותו הערב (בחדר החושך בדקדנס)
מתוך אותן ציפיות
מתוך אותה מלחמה וניצחון שלי את עצמי
נשמט
הכל
תחתי
ובכיתי.
בכיתי כי הכרתי בזה שאני זקוקה לך כל כך.
בכיתי כי הכרתי בזה שניטלה ממני השליטה
בכיתי כי הכרתי בזה שוויתרתי
ופשוט הייתי.
הייתי שלך, והייתי זקוקה לך כמו אויר, כמו שפיות.
וחשתי את ההזדקקות שלך הבוערת באותה עוצמה כמו שלי. מהממת לא פחות משלי והבכי שלי הפך לפורקן ושחרור.
וכשיצאנו מהחדר, לקחת אותי לרחבת הריקודים ואז נחתה לי בבטן ההכרה בכל הרגשות האלה. לקחתי לך את היד לתוך התחתונים וגמרתי בפתאומיות ובעוצמה.
ציפור קטנה לוחשת שהברון בן 50. הוא עומד בזה בגבורה אך לדעתי זקוק לחיזוקים. תשלחו לו קצת אהבה ☺️
