בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גורה

יש לי הרבה מה לומר! ☺️
לפני חודשיים. 24 ביולי 2024 בשעה 12:56

לפני שבוע כמעט הרסתי את הדבר הכי טוב בחיים שלי, פגעתי בבן זוגי (הונילי והמתוק) שהופך את חיי למשמעותיים ואותי לבן אדם טוב יותר. קיבלתי הזדמנות לתקן את מה שעשיתי וזה לא מובן מאליו בכלל. אני נכנסת לתקופת ריכוז עצמי וחפירה לעומק על כל מה שצברתי בשנה שבה לא הלכתי לטיפול שיחתי עם המטפלת המתוקית שלי ❤️ 

אמנם לא צברתי ותק משמעותי אבל החודשיים האחרונים לימדו אותי שיעורים של שנים, הבחור שבחר ללמד אותי וללמוד אותי בתוך עולם הבדסמ הוא איש מדהים ועוצמתי כל כך. קראתי לו אריה, הוא באמת כזה. אלפא אמיתי אבל לא רק בידיים החזקות שלו אלא גם ברגישות, בעדינות, בהקשבה. 

אני יוצאת לחופש גדול כדי לסדר את הראש ואת החיים הוניליים שלי, שהם מה שמחזיק אותי. אני עוצרת את הפנטזיה עד להודעה חדשה. והפעם הבאה תהיה מחושבת יותר, תקשורתית הרבה יותר, ועם תובנות חדשות. אני נשארת כדי לקרוא קצת בלוגים ולראות מה קורה בקהילה היפה :) 

 

קיטן

לפני חודשיים. 15 ביולי 2024 בשעה 6:58

הייי זאת קיטן🩷

היום בערב אני הולכת לפליי סופר מגניב ואיכותי במרכז וקיבלתי כרטיס מתנה מצוות ההפקה הכי מדהים שיש, כי ככה הם - פינוקים פינוקים ואני אוהבת שמפנקים אותי 🥰

אני מחפשת חברה ללכת איתה!

אז אם את מירושלים/ראשון או מכל מקום אחר ובא לך להיפגש איתי וללכת ? שלחי לי הודעה בפרטי עם קצת פרטים עלייך :)

מחכה לזה ממש כבר אוףףף

הולך להיות מטורף 🔥🔥🔥

לפני חודשיים. 14 ביולי 2024 בשעה 14:39

יש את הימים הנוראים שלפני הוסת בהם כל רעיון או מחשבה בראש שלי הם נוראיים. הכל כישלון, כלום לא יצליח, אין טעם לנסות וכבר נכשלתי. 

לפחות אני מודעת לתקלה המוחית הזאת. ואני יודעת שלא הכל באמת קורס, זה רק בראש. אבל לא ראיתי מספיק אנשים מדברים על התופעה הזו שנקראת- וסת, בבדסמ. איך צולחים ימים כאלה קשים מנטלית?

בכל מקרה, אני חרמנית למרות שהכל קורס

ואני הולכת לאונן למוות על הסרטון היפה הזה, שהוא גם מרשימת הקבועים שלי.

מצרפת, תהנו 💗

 

https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=64eb995aef603

לפני חודשיים. 7 ביולי 2024 בשעה 11:15

"איך הבד הזה? הוא מתרחב קצת אחרי כביסה?"

"היא עשוייה 100% כותנה, הבד הזה לא מתרחב"

הלקוחה בחנות עוברת בין הבגדים ושואלת אותי על איכותיות הסטרץ' שבהם, ואני מתחרפנת.

לא כי אין לי סבלנות אליה,

כי אין לי סבלנות אליי!

אני רוצה ללכת הביתה ולהכניס את הפלאג הקטן שלי לתחת, לתת לו לשבת כמה דקות ולעבור לפלאג הגדול יותר, לראות את האבן המנצנצת ולצלם לדום.

שיראה איך אני מתרחבת בשבילו

בניגוד לכותנה אני יודעת להתרחב, כלומר, לומדת את זה..

אבל אני כל כך מתאמצת להכין את עצמי בשבילו

שכשיזמין אותי אליו אגיע בשלה, מרווחת, יפה. שלו.

 

אני כל כך רוצה כבר להיות שלו

ולקבל את הקולר שלי 🩷

לפני חודשיים. 6 ביולי 2024 בשעה 15:48

יש לי כמה סרטוני עוגן, אליהם אני חוזרת אוטומטית כשרוצה להתגרות בזריזות ולפרוק מתח מהגוף.

אני לא מרבה לצפות בפורנו, מעדיפה לקרוא תכנים יפים ולזרום עם הדמיון, אבל בחיים כמו בחיים, יש דרכים לקצר כל תהליך 🫠

באחד מהסרטים אישה יפה נקשרת אט אט בחבלים סביב הרגליים שלה, כך שהקרסוליים כמעט צמודים לתחת. היא מפושקת לרווחה על שולחן מסאז', אין דיבורים ברקע, רק את השולט שלה מארגן את הציוד. כשהוא מסיים לקשור אותה הוא מרכיב את מכונת הסקס שתזיין אותה בהמשך. דילדו ממוצע בגודלו מחובר למנוע שמקרב ומרחיק מוט שאחראי על הזיון. היא מתנשפת וגונחת רכות, זה פשוט כל כך יפה בעיניי. היא מוצגת לראווה כמו מכונית תצוגה אם תרצו, העור שלה בוהק ויפה. הבטן שלה עולה ויורדת עם קצב הנשימה שלה שגובר כשהמכונה נכנסת ויוצאת ממנה. ואז, אחרי שהיא גומרת פעם או פעמיים, אולי אפילו יותר? השולט שלה נכנס אליה, תופס במותנייה כשהיא עדיין מפושקת ומזיין אותה חזק ועמוק עד שהוא גומר.

 

וזהו, רק רציתי לספר לכם 💗

לפני חודשיים. 2 ביולי 2024 בשעה 15:44

היום התחצפתי וקיבלתי עונש :(

רשמתי במחברת הפרוותית שלי 50 פעמים

"אני כלבה מבולבלת, אני פה רק בשביל לשרת את דום."

 

 

 

לפני חודשיים. 1 ביולי 2024 בשעה 14:27

לפניי כמעט חודש נכנסתי לעולם הבדסמ באופן רשמי. עד אז חייתי עם קינק שליוה את דמיוני במהלך השנים. דום שהחליט לקחת אותי כפרוייקט כניסה לבריכה של הקטנים, ביקש ממני לכתוב, כל מני מטלות.

מצרפת את הראשונה שבהן, תודה למי שיקרא ❤️

 

הייתי נערת bdsm, אני זוכרת את זה במדוייק, אין שום דבר מעורפל בזכרונות האלה. אני זוכרת איך נרשמתי לצ'אטים עם אנשים מבוגרים ממני בהרבה. את אתרי הפורנו שנכנסתי אליהם דרך המחשב של ההורים, זכרתי תמיד למחוק הכל ולהשמיד את הראיות. צפיתי בבנות קשורות לקורת עץ עם פה חסום,צועקות ובוכות כשמכונת סקס מזיינת אותן במקצבים שונים. אהבתי כל מה שמסוכן ואסור, אהבתי את חוסר האונים וההרגשה הקטנה מול אנשים מנוסים וגדולים ממני.

באתר הכלוב לא הייתי, היום אחרי 14 שנים שלא חפרתי במעמקיי הנשלטת שבי, הגעתי למקום שלא חשבתי שקיים. קראתי מחשבות וסיפורים של אנשים שלא חשבתי שאקרא. בעבר צרכתי תוכן זר, לא ידעתי שיש כאן אנשים שחושבים ומפנטזים ממש כמוני. הדהים אותי לקרוא חוויות שהן כבר לא רחוקות בגדר הפנטזיה, ראיתי שהן יכולות להתממש. כאן. שחור על גבי לבן, סימן אדום על גבי עור שהוצלף.

ככל שקראתי יותר התגריתי יותר, קראתי עוד ועוד עד שלא הצלחתי יותר לחשוב בבהירות

המוח שלי התמלא בענניי עונג ואופוריה

דמיינתי את השולט שלי איתי,ואיך אנחנו מגשימים יחד את המשאלות הכי אפורות שלנו. המוח של הנשלטת שבי הגיע לגן עדן, הנשלטת שאני שכחתי איך היא מרגישה,פתאום קמה לחיים והיא קמה צמאה. אני צמאה לשולט שלי

ולמעשים שהוא הולך לעשות בי.