סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עד הסוף, גם אם זמני

אני בוחרת איפה להיות מושקעת, הבלוג הוא הצצה לדרך שבה אני נעה. רצה לי ונעצרת כשהרגש מדבר ומזיז איתו את הכל.
לפני שבוע. יום ראשון, 1 בפברואר 2026 בשעה 11:58

לפחות בהתחלה.. היה הבדל דק, כמעט בלתי נראה, בין מישהו שנשאר כי הוא אוהב, לבין מישהו שצץ מדי פעם כדי לוודא שאני עדיין שם, זמינה, פתוחה, לא סגורה באמת.

זה לא נעשה מרוע וזה גם לא דורש ממני לכעוס, רק לראות. כי מי שלא רואה רק את עצמו, לא יחזיק קשר במינונים שמרגיעים את עצמו בלבד, רק כדי לא להתמודד עם הריק של עצמו.

ואני מבינה עכשיו, בשקט..

שכל פעם שאני נותנת לו, אני לא נאמנה לאהבה, אני נאמנה להרגל.. לזיכרון של מה שיכול היה להיות אם הוא היה נוכח באמת.

אז אני סוגרת את זה לא מולו, אלא מולי.

 

תמונה סקסית.

 

💙💙💙💙💙

לולו

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י