לפני חודש. יום שבת, 28 במרץ 2026 בשעה 2:04
אני כבר לא ילדה, לא יכולה לקרוא לעצמי ככה תקופה. לא שאין לי אבא ואמא ואני לא הילדה שלהם. אבל בזה זה נגמר.
הקצב שלי תמיד היה מהיר. מכאן, זה לא מפתיע שמשבר גיל ה-40 שלי הגיע בגיל 32 ואז שוב בגיל 35. הפרסקטיבה פתאום משתנה והשיח עם עצמי מתנהל בעשורים.
זה לא מפחיד אותי, זה מרגיע אותי. אני זוכרת הכל כמעט ובערך, לפעמים.. מנסה לשחזר אינפורמציה כל כך בסיסית לכאורה..
אני מרגישה שקטה.
אתמול, צפיתי בסרט בשם Forgotten. אני ממליצה עליו לכל מי שעוד לא צפה. סרט מטלטל שגורם לך לחשוב ולשחזר בוודאות מרגיעה.
אני מסתכלת במראה ואני יודעת מי נמצאת שם.
💙💙💙💙💙
לולו