מילים, בעיקר.

((ללא מילים))

אחת מהחברות הכי טובות שלי נאנסה.
אני מעבירה את זה בראש, כאילו זה קרה לי. אני רוצה לרצוח אותו, לסרס אותו, שיירקב לעולמים בתוך חור קטן וחשוך.
רוצה שהוא ימות.
רוצה למות בעצמי.
אין לי מושג מה זה. באמת שאין לי. אבל המעט שהיא הצליחה לספר, אפילו לא מבעד לדמעות, עובר לי בראש שוב ושוב ושוב.
ושוב.
ועוד.
קשה לי לנשום.

אני רוצה שהוא ימות.
אני רוצה שהיא תבכה קצת.
אני רוצה לחבק אותה עד מחר.
היא הלכה עכשיו הביתה, גמורה מעייפות ו-וודקה.

אני לא יודעת מה לעשות מעבר למה שכבר עשיתי. אני יודעת שאני לא יכולה לעשות שום דבר מעבר, לא כרגע. היא לא מצפה שאעשה; אני מצפה שאעשה.

אני רוצה שהוא ימות.
לאט.
בייסורים.