מילים, בעיקר.

הגעתי למצב שבו חוויות חדשות משתיקות אותי.

במקום לפתוח את הפה ולספר ולחלוק אני מתכנסת, כל כך עמוק עד שאתמול בקושי הצלחתי לצאת.

אז הנה, שיהיה תיעוד.

דבר שרציתי הרבה זמן (אך גם חששתי ממנו) ומעולם לא עשיתי, ובשלב מסויים כבר חשבתי שלא יקרה, קרה.

וזה היה מוזר, ונעים, והרגשתי בטוחה. נראה לי שיהיה בטוח למדי לומר שכל התחושות המשונות שלי אחר כך הן בגללי ולא בגללו.

אבל עדיין מוזר. ועדיין מתכנסת פנימה עמוק עמוק במקום לזקוף את הגב ולהיות.

מוזר.