אחת בלילה.

שוב אני מעבירה את אצבעותיי בשיערי האדום והמבריק.

שוב מחליקה במעלה הרגל הימנית ליטוף שגורם לצמרמורת עדינה.

שוב עוצמת עיניים למראה אור בוהק בטלוויזיה.

שוב מסתובבת לצד ימין,

ואז לשמאל.

ואז על הבטן ואז מבינה שכבר עדיף על הגב.

כי על הגב אוכל לבהות בתקרה הלילה.

לשחק בדמיון.

מכבה את הטלוויזיה ובוהה בחדר החשוך והריק.

היד השמאלית כאילו עם רצון משלה נוגעת באיטיות ומעבירה את עצמה במעלה המפשעה שלי.

למרות שהחדר חשוך אני עוצמת עיניים לחושך שחור יותר ומתפתלת מתחושת העונג שעולה בגרוני.

מדמיינת כאילו ידי השמאלית היא ידך.

מי שלא תהיה.

שיודעת בדיוק איפה לגעת בכדי לגרום לי להשתנק, להשתתק. ולגמור.