אחת בלילה.

חנק.

תחושת חנק וצריבה.

אני יכולה להישבע שזה לפעמים מרגיש כמו רעל או מוות שעולים בגרוני.

אני מעדיפה חבל מלופף או יד שעוצרת את נשמתי במקום התחושה הזו, אלף פעמים.

תחושת כובד נוראית על החזה שמקשה על האוויר לזרום חלק בריאות.

הוא יוצא אבל בקושי נכנס חזרה.

אני עייפה, אני מותשת.

משתוקקת לעצור לשניה אחת. 

כמו איילה שבורחת מטורף, ונופלת כי הגיעה לסף הכאב.

שרק רוצה לשמור על עצמה.

תמימה, בריאה ונושמת.

חיה.

תודה.