נסענו לעשות מסלול שסיפרתי לך אליו, אי שם בין חוף ג'סר א זרקא לקיבוץ מעגן מיכאל.
היה מזג אויר נעים, סוף הקיץ.
החלטנו לעשות פיקניק, אמרת שאתה תדאג ליין, לגבינות ותביא איזה סדין לשבת עליו, אני אמרתי שאביא פירות וריבות.
הלכנו שלובי ידיים לחלקת חול וצמחייה יפה, במקום תצפית מושלם, הרוח מתחזקת, אבל עדיין נעים. לבשתי שמלה מקסי קלילה, עם כתפיות דקות ומחשוף מעטפת שחיברתי בסיכת ביטחון. השמלה הזאת חשופה לי, אבל כמובן שידעתי ורציתי שתיהיה קצת חשיפה, אבל אנחנו משחקים את המשחק. דייט 3 שמו.
מתמקמים לנו מול הנוף, מוזג לנו יין, מתחילים בלחיים, מסתכלים בעיניים.
ממשיכים את השיחה ממקודם, אותה שיחה על העולם שלך, העולם שלי, זכרונות מהעבר. תוך כדי ממהרת לפרוס לנו את הגבינות ולקחת כמה ביסים, כי יודעת שמהר מאוד היין יעלה לי ועם כמה שבא לי להישאב לסחרור הזה, אני לא רוצה להרגיש רע.
נצמדת אלייך ואתה מניח יד בביטחון על הרגל שלי מעל השמלה ומלטף קלות. מרגיש מידי פעם את עורי ובעיקר את קימורי הרגל. מגניב נשיקות קטנות בין הלגימות והמילים. אבל לא מגזים, לא יותר מידי, למרות שאני יודעת שאתה רעב לזה, רעב אליי, אתה מאופק, מכבד. יודע שאני צריכה דברים לאט, לא אוהבת שעטים עליי.
השיח ממשיך, הצחוק מתגבר, אני כבר מאוד נינוחה ותוהה כמה זה משפיע עלייך, מלטפת את היד שמלטפת אותי.
השקיעה כבר התחילה ואני מנסה להתרכז בה ואתה מנסה להתרכז בי, מרגישה את המבט שלך בוחן אותי. זה מלחיץ ומחמיא.
"בא לך לטייל אתה שואל?" אמרתי כן.. וככה נשאיר את הדברים? חושב לשניה ואומר ניקח את מה שחשוב. ו...מוסיף בחיוך שובב, נכניס לך את הצעצוע הקטן הזה ושולף מהתיק, משהו שדיברנו עליו רבות. "אממ..זה בעייתי, טוב בעצם לא, אבל אין לי מה שיחזיק את זה, אני בלי תחתונים. כרגע. הם בתיק" אומרת ומסמיקה. לא בטוחה איך תגיב, אבל יודעת איך תרגיש.. אולי תתבאס במקום מסויים שזה לא בדיוק לפי התוכנית שלך.
"מה את אומרת.. טוב אפשר לדחות קצת את הטיול" ומכניס לאט יד למטה, מגששת אחר העור החשוף, אחר הדגדגן. אתה יודע כבר איך להתחיל איתי שם, למרות שרק עכשיו לראשונה אתה נוגע בי שם. מחייך חיוך שובב אליי ומנשק אותי לאט ובחושניות, נשיקה ארוכה ונעימה. תוך כדי מלטף ומשחק לי בדגדגן. תחושת דגדוג וחרמנות עולה בי. מתחילה להתפזר בכל הגוף. אני נשענת למטה ואתה רוכן קצת לכיווני. מפסיק לנשק אותי לרגע ושואל לשלומי,אם אני נהנת.
"כן" לוחשת ומחייכת.
מוציא את היד מנשק אותי שוב ולאט מעביר אותה על הצוואר, לכיוון קו המחשוף. יורד עם הנשיקות לצוואר, נושם אותי..
-בא לי אותך מכל כיוון -
אני חושבת..
מכניס יד מתחת לקו מעטפת השמלה, מלטף את השד.. "לא רק תחתונים הורדת" לוחש לי.
מחייכת ומסמיקה מכל הגילויים שקורים כאן.
עוצר וחוזר עם היד למטה, ממשיך לשחק, מתחילה להרגיש את הרטיבות. מקרב אליי צעצוע אחר ששולף מהתיק. לא מספיקה לראות ואומר לי "סמכי עליי". מרגישה רטט נעים, שעובר על כל השפתיים, לאורכן לכיוון הדגדגן. חזרה לשפתיים, קצת נכנס, אבל ממש קצת, מחפש מקום להתמקם, אבל בעיקר חוקר את המסביב. מתמלא ברטיבות חמימה..חוזר לדגדגן ומצמיד אותו חזק אליי מגביר את העוצמה. ממשיך לנשק אותי בצוואר.
מתחילה להניע את הרגליים, מנסה להכיל את כל התחושות. הרוחות מקררות את הזיעה שמתחילה לצוץ. הרטיבות גוברת ולאט לאט אתה מחליק לי את אותו צעצוע לתוכי. מושך את האצבע לניגוב נוסף של הנוזלים שיצאו קצת.
לוקח לפה ומלקק את האצבעות...
"זה בפנים?" בתחושת זרות לא ברורה שואלת אותך. מופתעת, שמחה ובעיקר סקרנית...
אתה קם ומושיט לי יד, בואי. אנחנו צועדים והרטט למטה די חלש.
הולכים לכיוון החוף, ממשיכים כאילו הכל רגיל, מידי פעם מגביר את העוצמה, אבל לא יותר מידי.
מחבק אותי, מתנשקים, מגביר את העוצמות, עוד ועוד, ממשיכים לצעוד ולטבול את הכפות רגליים בחול ובמים.
אני מתחילה להתקפל, להתפתל, להיות מובכת יותר ויותר. אתה מנסה לתפוס אותי, אומר לי שזה בסדר, קצת צוחק, מאוד נהנה. מבקשת שתפסיק,
אתה ממשיך ואומר "את נהנת, את לא רוצה באמת שאפסיק". מחזיקים ידיים ואני מתקפלת, מאיצה את הנשימות, ניהיה לי קשה, קשה להתאפק.
ואז פשוט נרגעת.... כורעת ומשחררת.
אתה מרגיש את כל המתח שיצא מהגוף.
עוד לא החשיך לגמרי, רואים את הרטיבות של החול.
מפנה את מבטי לעבר האופק ואתה מחבק אותי ואומר לי "כל הכבוד ילדונת".
משפילה מבט, חצי מובכת, קולטת שממש עומד לך. חושבת לעצמי עוד מעט אתמודד עם זה..
בינתיים צריכה את השקט שלי לרגע וחוזרת להסתכל לעבר האופק.
