של שמחה, פשטות וכיף,
כשלא מתאמצת, כשנוח ונהנת יוצאת הכי טוב
[פוטגניות].
אני אנושית, אני מכילה, אני נפגעת. נמאס לי מהחוסר
יציבות הזה.
כשרוצה לחלוק ומקבלת לפנים את המובן מאליו,
זה לא מה שביקשתי. ממש ממש לא! אני יודעת טוב
מאוד את המובן מאליו, אני לא אומרת לך את המובן
מאליו עם הבעיות שלך.
גורם לי להפסיק לרצות לחלוק עם אנשים מסויימים.
הרבה לא מכירים אותי באמת. אני מפתיעה, אפילו את
עצמי. לא מבקשת צ'אנס כבר. פשוט לא רוצה שיכניסו
אותי למשבצות.
לא אוהבת עימותים, לא טובה בעימותים. זה מכווץ.
אולי בגלל אותם 2 מקרים בחיים שהכי העזתי וחטפתי,
ממש חטפתי. דברים שילדה ובחורה צעירה לא אמורות
לחטוף. אל תשאלו אותי אפילו על מה מדובר.
אז עכשיו רק רוצה להתרחק, להסתגר, להיעלם.
יושבת לי בספריה בשקט לא-שקט, נפש סוערת.
הקלקות של עכברי מחשב ברקע. רגעים של שיחרור עם
אנשים אמיתיים בוואטסאפ.
עוד מעט אלך לקנות שוקו קר, הלוואי ויהיה להם.
