סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפונה בין השורות

אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת שאני לא יודעת כלום.
לפני חודש. 13 באוקטובר 2024 בשעה 19:42

אז סוף סוף השלד של המיטה הגיע.

ואיזה כיף, הכל מתחיל לקבל צורה של בית

ממש בית.

אחרי שנה קשה עם הרבה מעברים שלא מרצון

בית על גלגלים

באמצע שטח

בשום מקום.

יש בית, קטן, עם גינה ענקית.. ממש כמו החלום שלי מגיל קטן, שאחרי שנמצא גנן שיעזור לי לסדר פה אוכל להתפתח עם הכלבים.

הכל מתחיל לקבל צורה. איזה כיף

ולאט לאט.. חוזרים לשגרה. שזה מדהים

 

ועכשיו הגיע הרגע, שבו נכנסתי למיטה, שלי, שאני קניתי, וזאת ההרגשה הכי טובה בעולם.

 

לילה טוב וחלומות נעימים 

לפני חודש. 12 באוקטובר 2024 בשעה 21:22

אז כיפור עבר לו

ואיתו המציאות חוזרת

הרבה תהיות והרבה מחשבות.. בעיקר על ההווה.

כי משום מה אף פעם לא הייתי אחת שחושבת על העתיד הרחוק.

והאמת, שגם לא היה אדם כזה שגרם לי לחשוב על העתיד הרחוק.

מרגישה שהורדתי הילוך, ודי מרגישה גם צורך לוותר.

למרות המלחמות הפנימיות והשאלות שעולות.

אולי כדאי לעשות חישוב מחדש?

האם אני במקום הנכון?

האם הסובבים אותי זה האנשים הנכונים לי? 

המלחמה התמידית בין האל תוותרי

או שזה גם בסדר לפעמים להרים ידיים. 

האם אני צריכה יותר? לא יודעת.

האם אני רוצה טיפה יותר? 

זה בוודאות שכן. 

אבל אני לא מרגישה צורך לרדוף אחרי זה.

כמו שאני כבר שנים לא מרגישה צורך לרדוף אחרי כלום. 

וזה לא בא ממקום רע. זה בא ממקום של הערכה עצמית למרות שאי אפשר להסביר את זה ממש בצורה מפורטת. 

 

בכל מקרה, 

נסיים בנימה חיובית. כי זה משהו שאני דוגלת עליו. 

שיהיה לנו שבוע טוב

ושקט

ומלא עשיה מוצלחת עם הישגים קטנים וגדולים. 

הרבה נחת, והצלחות אישיות.

לפני חודש. 8 באוקטובר 2024 בשעה 19:36

סדרה אחרונה בסדר עולה!

חשבתי שאחזיק יותר אבל נסגור את זה עם סוגי שוקולדים. ובוא נראה אתכם מתווכחים איתי.. 

 

טעמי

טוויסט

אגוזי

נוטלה

השחר

ממרח בטעם שוקולד של עלית האדום!

 

 

לא לא, בלי להתווכח. כל אחד מהם מושלם בדרכו שלו. 

נ.ב ראיתם שהגיע הקרמבו למדפים? 🤩😍🤩😍🤩😍

 

 

לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 20:35

בסדר עולה! סדרה מספר 4

כיאה ליום הזה, ואמנם אני בהכחשות רבות אבל..

הסדרה של היום 

דברים שמעלים לי טראומות וחרדות אחרי השביעי באוקטובר בסדר עולה! במיוחד בתור אחת שגרה קו ראשון בעוטף..

טנדרים לבנים.

אנשים שצועקים בערבית.

גרזנים, סכינים, ושברי זכוכיות. 

קול של ברזל שנגרר על אספלט או רצפה.

רעש של אופנוע נותן גז.

כשהפקק של הקומקום קופץ.

להחזיק ידית של דלת ליותר מכמה שניות.

אנשים ששורקים .

דפיקות על דלת/חלון.

כשאמא או אבא מטיחים שהם יחזרו אליי והם לא חוזרים.

 

ואמן שיהיה לנו לילה שקט

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 16:28

דברים שמביאים לי אורגזמה

סדרה מס 3!

 

לפעמים גברים

כשהבגדים בארון מחולקים ומסודרים לפי צבעים וקטגוריות

סטים של הלבשה תחתונה

קרפ צרפתי חם עם שוקולד ובננה

אופנועים

סושי עם אבוקדו וחמאת בוטנים

מנגו סטיקי רייס

אחרי שניקו דברי נירוסטה עם ספוג הפלא

קעקועים

ריח של דשא אחרי הגשם.. כי כזאת קיבוצניקית אני. 

 

אני היום לא אשאל מה לכם עושה אורגזמות.

כי כל רעיון הבלוג שלי זה להתרחק מהחלק המיני .

אז בתקווה שיהיה ערב שקט לכולנו. 

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 5:33

365 

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 18:05

דברים שאני אוהבת בסדר עולה!

סדרה מספר 2:

 

כשמגיעים לסנטר להכנס לחנות פיות

לנהוג אחרי 11 בלילה

גלידת נטפליקס אנד ציל של בן אנד גריס

לישון בקיץ עם מזגן על 16 מעלות ופוך וכירבולית

סושי עם חמאת בוטנים והמבורגר עם חמאת בוטנים.

סדרות קוריאניות/אסיאתיות

חיבוקים ומחיצות.

הקפה הראשון של הבוקר.

רימונים

כלבים

 

ומה הדבר האהוב עלייכם ? בסדר עולה כמובן

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 20:29

והשבוע החלטתי לעשות סדרות! כל יום סדרה עם רגש שונה. 

דברים שאני שונאת בסדר עולה

סדרה מס 1:

קטשופ

מנורות בצבע לבן

נקודות

מיונז

אנשים שעושים קולות כשהם מנקים את השיניים

אנשים שמזמינים קפה עם חלב שקדים

נמלים אדומות!

חרגולים

אנשים שנוהגים במאזדה 3 או 6 , סובארו שנראות כמו המיצובישי אוטלנדר, סוזוקי אדומה, וmg.

אנשים ששמחים על הבוקר.

 

ואיך עבר עליכם השבוע? 

(אהיה כנה ואגיד שההתמודדות שלי כלפי המלחמה הזו זו הכחשה, אבל אם כבר העלתי את זה, תודה לכל המילואימניקים ששומרים לי על הבית ועל הצפון, חיבוק מרחוק, תשארו חזקים!)

 ADHD שלום, נעים להכיר

 

 

 

לפני חודש. 2 באוקטובר 2024 בשעה 9:32

טוב, בדרכי לקניות לערב שאני עובדת בו בחג

המלצות, לחטיפים מנחמים יתקבלו בברכה..

 

אז מה המאנץ המנחם האהוב עליכם? 

לפני חודש. 1 באוקטובר 2024 בשעה 11:30

אז היום בבוקר העירה אותי האזעקה.

ואני לא יודעת אם זה בגלל שגדלתי בעוטף, ולנו יש רק 15 שניות להגיע למרחב מוגן, בזנן ש95% מחיי לא היה לנו כיפת ברזל. 

אבל אני לא רצה למרחב מוגן

אני לא זזה

אני פשוט אומרת לעצמי.. טוב , אם לא נרצחת בשביעי באוקטובר מה זה כבר טיל 

ללא ספק המלחמה הזאת שינתה בי יותר מדי קווי מחשבה. 

והכי בולט מבינהם זה שאני כבר לא נזהרת או שומרת על עצמי. 

אבל שוב.. מלחמה זאת מלחמה

ובוא לא נפתח בכלל את דעתי על הכניסה ללבנון.. 

רק מקווה שכולם יחזרו נפשית ופיזית שלמים..