לפני חודש. 1 באוקטובר 2024 בשעה 11:30
אז היום בבוקר העירה אותי האזעקה.
ואני לא יודעת אם זה בגלל שגדלתי בעוטף, ולנו יש רק 15 שניות להגיע למרחב מוגן, בזנן ש95% מחיי לא היה לנו כיפת ברזל.
אבל אני לא רצה למרחב מוגן
אני לא זזה
אני פשוט אומרת לעצמי.. טוב , אם לא נרצחת בשביעי באוקטובר מה זה כבר טיל
ללא ספק המלחמה הזאת שינתה בי יותר מדי קווי מחשבה.
והכי בולט מבינהם זה שאני כבר לא נזהרת או שומרת על עצמי.
אבל שוב.. מלחמה זאת מלחמה
ובוא לא נפתח בכלל את דעתי על הכניסה ללבנון..
רק מקווה שכולם יחזרו נפשית ופיזית שלמים..