למה צריך מרתפים..כדי שלא ישמעו את הסטיה את הבקשה את הדרישה החריגה את הסטירה.
את המרתף שלי אח שלי בנה, אח שלי.הוא הכיר לי את העולם הזה של זיונים ,הנבלה שלא ידע
איך להתאפק. הייתי בת פחות משש אני חושבת אולי יותר? אולי ? אני לא זוכרת.
מאז אני כמו כוכב שקורס לתוך עצמו חור שחור שקט מסוכן לעצמו .אני כבר גדולה אמיתית ורואה
שעדיין זה משפיע. דפוס החומרה שלי נדפק כן כן .ואני כבר לא במצב שנאה אי אפשר. אני אוהבת
לחיות ואוהבת את האנשים והנשים שלי .לא מייפה מצבים אוהבת הכל את המר והמתוק
והילדה ,הילדה נשארה במרתף
והאישה , האישה רוצה להדליק שם אור לנקות לסדר לזרוק אם כבר מרתף אז בוא נשנה .
קודם להוציא את הילדה שקפאה שם לאור ,לשמש ,הרבה ויטמין d ,חיוך, מתיחת
אברים חמלה והרבה חמלה.
פרקטי אם כבר חיים..צריך להאיר את המקום הזה
כי מה שקרה עיצב אותי להיות סטיה קלה, שריטה , צלקת עמומה , פרוורטית צבוטה.
לפני 18 שנים. 25 בפברואר 2006 בשעה 16:13