היי את.
כן את, הילדה הקטנה שבתוכי.
רציתי לקחת רגע ולכתוב לך את המילים האלה, כי אני יודעת כמה את צריכה לשמוע אותן. אני רוצה להתחיל בסליחה – סליחה על כל הפעמים ששפטתי אותך, על כל הרגעים שבהם לא הבנתי אותך, והייתי קשה עם עצמי.
אני יודעת שהיית שם, כשהרגשתי שאני לא מספיקה, כשהייתי מלאה בביקורת עצמית על הבחירות שלי. אני רוצה שתדעי שזה לא היה הוגן כלפייך. היית ילדה כל כך אמיצה, מלאה בחלומות ובתקוות, ואני לא תמיד הערכתי את זה. במקום לחבק אותך ולתמוך בך, מצאתי את עצמי מאשימה אותך על דברים שלא היו בשליטתך.
היו פעמים שבהן התמודדנו עם מצבים קשים, ואני לא נתתי לך את המרחב לבטא את עצמך. במקום להבין את הכאב שלך, דחיתי אותו, שפטתי אותך על הפחדים שלך, על הבלבול, על חוסר הוודאות. אבל עכשיו, אני מבינה שלא היית צריכה לשאת את כל זה לבד. היית צריכה אהבה, הבנה וחמלה – ואני לא תמיד נתתי לך את זה.
אני רוצה לבקש סליחה על כל הפעמים שגרמתי לך להרגיש קטנה ושלא מגיע לך. אני רוצה שתדעי שאת לא לבד, שאת לא אשמה בכל מה שקרה. החיים הם מסע, ולעיתים הם קשים ומורכבים. כל בחירה שעשית, כל דרך שבחרת, הייתה חלק מהתהליך שלך – ואני מכבדת את זה.
אני מבטיחה לנסות להיות טובה יותר אלייך. אני רוצה ללמוד לתת לך את התמיכה שאת זקוקה לה, להקשיב לקול הפנימי שלך, ולאפשר לך לבטא את הרגשות שלך. את ילדה מדהימה, מלאת כוחות, ואני גאה בך על כל מה שעברת.
אני כאן כדי לאהוב אותך. אני כאן כדי לחבק אותך בכל רגע שבו את זקוקה לכך. אני מקווה שנוכל לצעוד יחד בדרך הזו, בדרך של סליחה, קבלה ואהבה.
אוהבת אותך תמיד ❤️
