"אני אוהבת שאתה מתעלם ממני", אמרה לי אי שם בחורה שיצאתי איתה בתקופת הצבא.
לא הבנתי בהתחלה מה היא רוצה. חשבתי שזו ציניות נשית טיפוסית על התמרמרות מחוסר יחס. לא היה בינינו שום מסגור של יחסי שליטה וגם היא הייתה ונילית על הנייר.
"אני אוהבת כשאני יורדת לך ואתה לא שם עליי", היא דייקה את עצמה.
אוקיי, יותר ברור. עדיין הייתי בשלבי ההתפכחות שלי לגבי מין ופסיכולגיה נשית, וחקרתי את האירוע לעומקו.
"מה זאת אומרת, תסבירי", דרשתי.
"נו, כשאני מוצצת לך ואתה רואה טלוויזיה או בטלפון. לא אכפת לך ממני באותו רגע. זה גברי."
Well, אם את אומרת. הקשר לא החזיק מעמד הרבה זמן אבל את המילים שלה לגבי ההתעלמות לקחתי ועוד איך. נחקקו לי במוח כמעין חלק מהותי בתורת השליטה שהתפתחה אצלי.
החלטתי לנסות את הטריק על הבחורה הבאה שהכרתי. זה עבד. שיכללתי את האקט לרבדים הרבה יותר משפילים. מציצה כשאני לומד, מציצה כשאני אוכל. בכל פעולה סתמית בחיי, את בתור נקבה תהיי הרבה יותר סתמית. תרדי מתחת לשולחן, תכניסי את הזין לפה שלך ותתחילי בעבודה. בלי שום קשר עין, רק מדי פעם בחוסר עניין אדיש ודי דוחה אסדר את הראש שלך באגביות כדי שתכניסי את הזין עמוק יותר לגרון.
זה עבד על כל בחורה שהייתי איתה. בין אם הייתה נשלטת מוצהרת או לא. התחושת נחיתות, האדישות החסרת עניין במה היא מרגישה באותו רגע, ההתעסקות בחיי היום היום "הגבריים" אל מול התפקיד הנשי הקלאסי של לספק את הגבר שלה יוצר מערבולת חושים מוחית ופיזית. פער מעמדות פטריאכלי טבעי.
שמתי לב לא פעם לרטיבות מהכוס של כל אחת שמצצה לי כשהתעלמתי ממנה, לכניעות שמשתלטת עליה. לרצון לעשות יותר, לספק יותר טוב, להיות אישה יותר טובה.
לפעמים לחוסר היחס וההשקעה יש השפעה הרבה יותר חזקה מתשומת לב ודאגה לפרטים הקטנים.
ובכל מקרה, ככה אנחנו גברים. קשה לנו לעשות שני דברים בו זמנית.
