אז עליתי לקחת את הכרטיס.
הוא פתח את הדלת ואני נכנסתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ופתאום עצרתי "סליחה, הרגל.." אמרתי והוא חייך.
דיברנו קצתבעמידה במטבח, הוא בדיוק הכין פופקורן שזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם. עברנו לשבת על הספה, לדבר ולנשנש פופקורן.
אחרי כמה זמן הוא ראה אותי מציצה בשעון ושאל אם אני מוגבלת בזמן.
"אני פשוט צריכה להיות ברעננה עוד ארבעים דקות"
"מה יש לך ברעננה?"
"האמת שאני רק שמה את הרכב ומשם אני וחבר נוסעים ברכב אחד לתל אביב"
הגבות עלו למעלה וחיוך קטן של הבנת הסיטואציה על שפתיו "תל אביב?"
"לוציפר" חייכתי
"לא חשבת שהתארגנתי ככה בשביל לאסוף כרטיס אשראי נכון?"
נעמדנו והתחבקנו חיבוק פרידה. ארוך, קרוב קרוב, העברתי את האצבעות שלי בשיער שלו, כמה שאני אוהבת את השיער שלו, ואז הצמדתי את הלחי שלו לשפתיים שלו ונישקתי ללחי מלאת הזיפים היפים ואז שחררתי לאט לאט והלכתי לכיוון הדלת ואני יצאתי, משאירה אותו מאחורי לבד לחשוב על מה שקרה עכשיו.
הלוציפר היה ממש נחמד. קצת צפוף אבל מבחינתי המוזיקה ממש פיצתה. עשינו סשן על המתקן הזה ששמים את הראש והידיים בעץ וזה נסגר ומגביל תנועה. אני (חוץ מברגעים שהרגשתי צורך להתקפל) רקדתי עם הטוסיק מורם מעלה והוא הצליף ונתן ספנקים לפי הקצב.
התנשקתי עם ילדה בת עשרים מה שהיה לי מאוד מוזר וגרם לי לשאול כמה וכמה פעמים אם היא בסדר ובטוחה במה שהיא עושה, המשכתי לשים עליה עין ולשמור עליה במהלך הערב גם כששיחקה עם אחרים (היינו כולנו יחד זה לא היה בקטע לא קשור של לרדוף אחריה), אבל לא נראה שהיא שתתה או לא הייתה מודעת לעצמה, רק צעירה. מאוד.
אז שתיתי, רקדתי, עשיתי שני סשנים וסקס ובחוויה הכללית היה ממש כיף.
אבל כשיצאתי והוא הוריד אותי חזרה ליד הרכב שלי ונכנסתי רק משפט אחד עבר לי בלב. בדיוק כמו אחרי המסיבה הקודמת שהלכתי בלעדיו (blueyes ) וכששאל איך היה אמרתי לו "היה כיף, אבל הוא לא אתה".
אז עצרתי בצד ושלחתי לו (לו לו) "גם הוא לא אתה, מסתמן שרק אתה אתה".
וזה הסיכום הסיכומי.