אני אוהבת שהוא קורא לי "קטנה".
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא קרא לי ככה..לא נשמתי. תמיד אני מרגישה "גדולה" ואחפילו "ענקית"..אם זה פיזית בזכות בעיות דימוי עצמי מושרשות היטב או ברמה המנטלית כשרוב הגברים בעברי לא הצליחו לאתגר אותי. ואז הוא. הוא קרא לי "קטנה". והרגשתי "קטנה" על ידו. הרגשתי פיצית..קלולס. זקוקה. כמעט חסרת ישע, ועם זאת עטופה ואהובה. וכל פעם שהוא קורא לי "קטנה" המערבולת הנפלאה הזו צפה.
אז הקשר ביני לבין Red dom הגיע לסיומו בצורה חיובית ואוהבת. בעיקר כי בגדול עם כל הכמיהה התיאורתית שלי לזוגיות, בפועל מצאתי את עצמי מרגישה פשוט לא שם. הוא היה מבין ומכיל כהרגלו ונשארנו חברים לשמחתי הרבה. כמובן שלא מצטערת על הזמן שהיינו יחד שגם היה חוויה חיובית סה"כ ובנוסף נתן לי תובנה פנימית שלי מול עצמי בכל נושא הא-מונוגמיה.
אז בחוויה האישית שלי, כפי שהכרתי את עצמי, כאשר ניסיתי להיות עם שניים בעצם יצא שלא באמת הייתי עם אף אחד באמת.
הדוגמה שמצאתי (חובבי ההחפצה יאהבו נראה לי) -
נגיד ויש לי מחשב. אני הבעלים של המחשב. זה המחשב שלי. אני יכול לתת לאחרים לשחק במחשב שלי, אבל המחשב לא יכול להחליט שאחרים ישחקו בו - הוא מחשב..זה לא בסל האפשרויות שלו.. עכשיו, יכול להיות לי עוד מחשב, זה לא אומר שאחד המחשבים פחות חשוב. יכול להיות שהם ממלאים צרכים אחרים - אחד חזק נייח לבית ואחד נייד לפגישות חוץ לדוגמא, ואולי אפילו אייפד רק למיילים בחופש. אבל זה שיש לי כמה מחשבים לא אומר שאין לי צורך מיוחד בכל אחד מהם.
אבל אם יש לי ונניח לחבר מחשב משותף, אז זה לא המחשב שלי. המחשב לא יכול להיות המחשב שלי והמחשב שלו, זה המחשב שלנו, וזה כבר משהו אחר, אבל זה לא באמת שלי...
מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה 😅
אז בערב דיברתי עם Blueyes שלי וסיפרתי לו שהקשר נגמר.
הוא התעניין קצת ואז שאל "אז..מה את רוצה לעשות?" (בהקשר של כל התכניות עד סוף החודש שיש בהם כמה אירועים מצד אחד, והוא לא יהיה פה בשבועיים וחצי הקרובים מצד שני).
חייכתי "זה קל...מה אתה רוצה לעשות אדוני?"
אז להלן החוקים החדשים:
כל סשן ע״י גבר X
סשן אימפקט/ שעווה ע״י אישה X
סשן כלשהו לאישה V
סשן כלשהו לגבר - טרם הוחלט
מחטים ע״י אישה V
וחששתי שיהיה לי קשה לקבל. אבל מאותו רגע שהוא אמר "אסור" שוב חזרתי להרגיש באמת שייכת. שוב חזרתי להרגיש בבית.
עוד לא נסע וכבר מתגעגעת ❤️
