סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקת גן עדן

אז לפני 16 שנה עשיתי סיבוב בסצנה, בעיקר בשביל המסיבות, בעיקר בשביל להרגיש מוקפת באהבה וקבלה. חשבתי שזה נשאר מאחורי עד שלפני יומיים פגשתי אותו. החיבור הזה מציף כל כך רגשות ומחשבות שפשוט חיפשתי מקום לפרוק, בעיקר שמאז שחזרתי בתשובה כל הסביבה שלי..לא בדיוק תבין..לא יודעת כמה הוא יישאר, אבל הוא בהחלט פתח לי שער לשביל חדש..
לפני 3 חודשים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 3:36

היו כמה שניות אופוריות בבין לבין

ישבתי על הרצפה והוא מולי עם יד אחת בשיער שלי ואני מסתכלת עליו עם העיניים הירוקות שלי שהוא אוהב, מחייכת...

"אפשר לשאול שאלה אדוני?"

"כן קטנה" הוא ענה לי עם החיוך המתוק שלו, העיניים הכחולות שלו עלי (רק בשביל הגנטיקה המבטיחה שלנו יחד צריך להביא צאצא משותף).

"מה כיף בלהכאיב למישהו אחר? אני מבינה את הצד שלי..אבל מה כיף לצד המכאיב? אף פעם לא הצלחתי להבין.."

 

הוא חייך, משועשע מהשאלה.

הוא תפס את הציצי שלי ומעך אותו חזק בפתאומיות.

העיניים שלי נפערו לרווחה מישירות מבט מבוהל היישר אל תוך שלו תוך שבוקעת מגרוני אנקת כאב רועשת.

"בגלל זה קטנה שלי.. בדיוק זה.." אמר בנחת עם החיוך המושלם שלו..

אני חושבת שהבנתי..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י