אז לא הספקתי לכתוב על החוויות מסדום וכבר מחר שוב בדאנג'ן.
לא יכולתי שלא לבוא, יום הולדת לרועי בעל הנס, הקשר היחיד, נקודת ההשקה שלי בין אז והיום בעולם של המסיבות.
אני שונה במסיבות, בבית אני יותר שקטה, רגועה, אם זה במסגרת בדס"מ ביתי אני נשלטת צייתנית ומתמסרת..אבל במסיבות..משהו באווירה, במוזיקה (גיאאא האלוףףףף עשה לי את הערב עם נועה קירל), באנרגיות ממש גורם לי להתעורר לחיים.
אז בשני היה כיף, באתי עם חבר, שיחקנו קצת ברחבי המקום. על הצלבים, על העמוד וסתם בפינה. רקדתי המון ופגשתי אנשים נחמדים.
היה רגע שאמרתי לחבר שיש בי חלק שמצפה לסובב את הראש ולראות מישהו שאני מכירה מפעם..
"עברו 14 שנה, לא סביר שזה אותם אנשים."
התבאסתי אבל ידעתי שהוא צודק.
בערך 5 דקות אחר כך הסתכלתי לכיוון הבמה ובשנייה זיהיתי את תווי הפנים, ויותר מכך- את הגוף המשורטט שידעתי שבוודאות ראיתי בעבר.
ניגשתי אליו בביטחון "סליחה..יש מצב שקוראים לך רועי?"
הוא היה קצת מופתע והנהן בחיוך "לא ראיתי אותך 14 שנה...לא האמנתי שאותם אנשים מאז עוד יוצאים למסיבות.."
"תראי..מה זה יוצאים..אני הבעלים.."
"אה אתה קנית? איזה יופי!"
החל
הוא ציין שכדאי שאני והחבר נבוא בחמישי כי הוא חוגג יום הולדת ויהיה שווה, החלפנו עוד כמה משפטים והמשכנו כל אחד לענייניו, אבל ההשקה בין הפעם והיום עשתה לי טוב. נתנה לי ביטחון ותחושת בייתיות.
אז מחר יום הולדת לרועי ואני הולכת איתו, כן כן עם ההוא שכל הבלוג הזה עליו..
הערב משום מקום התגלגלנו בפעם הראשונה לשיחת עומק אמיתית. אנושית, רגשית, א-מינית שכזו.
"זה קטע..בפן הפיזי היינו כבר יותר קרובים מקרובים ופתאום אני מבינה שאנחנו לא כל כך מכירים..אתה דווקא בן אדם מעניין" אמרתי לו בהלצה.
השיחה הייתה טובה וגילינו זה בזו וזו בזה רבדים חדשים ועמוקים.
עכשיו מחכה כבר למחר להיכנס איתו עם הקולר והרצועה ולהיות כל כולי שלו..
לילה טוב ❤️