אז עוברים עלי ימים כאלה של פירוק והרכבה לנפש
אחרי שנשברתי בראשון בבוקר
כל תזוזה קטנה גרמה לי לצרוח
ומצאתי את עצמי מחבקת את הילדים ומסבירה להם שהם ילדים נפלאים
שזה לא אשמתם ופשוט אמא חולה ולא מרגישה טוב ובגלל זה היא מרימה את הקול.
חיבקתי ונישקתי אותם המון והחלטתי לקחת כמה ימי חופש מהחיים אז הודעתי בעבודה שאני לא מגיעה.
ביום הראשון משכתי מלא אש
פוסט להיכרות לשולט בקבוצה של הקהילה בפייסבוק, דירדור של הקבוצות טלגרם השמרנית ליום תמונות עירום של כולם שגרר רמת השתתפות מפתיעה ובכלל מלא מלא תקשורת שנתנה לי אסקפיזם מצד אחד והתישה את כוחותיו לחלוטין מצד שני.
אתמול היה הפוך.
שמתי את הנייד בצד. לא עניתי כמעט לאף אחד. התחלתי לסדר בבית כי אחד הדברים המתסכלים זו הזוהמה שהצטברה וגרמה לי להרגיש שאני חיה בחיריה. הכל מסריח ומגעיל וערימוווווות של כביסות בלתי נגמרות.
לאט לאט הבית החל להראות כמו בית וכל מרצפת שנחשפה נתנה לי עוד קצת נחת.
בלילה בין ראשון לשני סיימתי את המחברת קורס של דיני חוזים והתחלתי וסיימתי את דיני עונשין. לא מתיימרת לומר שהכל יושב, אבל זה כזה שלב ראשון. אתמול בלילה סיפרתי למכר מאחת מקבוצות הטלגרם שהייתי בהן פעם ומסתבר שהוא עכשיו שנה א למשפטים. למדנו קצת יחד עד ששוב נשברתי אחרי קצת יותר מ40 שעות רצופות ללא שינה.
אז היום בתכנית לסיים את הבית ולתכנן את מחר. מחר לגדולה יש יום הולדת 6. היא ביקשה עוגת חד קרן ואין סיכוי שלא תקבל את העוגות חד קרן הכי מדהימה שאפשר להכין (ברורררר שיהיו תמונות).
מחכה לימים שאני יותר ארגיש שמצאתי את עצמי מאשר שאני אבודה.
עוד יומיים קימברלי.
מתרגשת ❤️
מאחר ולא מחיתם בפעם האחרונה ששרתי אז אני מרשה לעצמי שוב. על אחריות המאזין בלבד. לא יודעת למה השיר הזה רץ לי בראש. כנראה כי מחכה להימצא 🥹
הרשמי