משהו השתנה בי
לא בדיוק השתנה
כל אחד מאיתנו הוא מכלול של אישיות בעלת גוונים רבים
רוב חיי הייתי ילדה של בית
פתאום בחודשים האחרונים יצאתי בבום
מועדון כל שבוע, לפעמים יותר מפעם בשבוע
כולם מכירים, כולם אומרים שלום
ועכשיו בחודש האחרון כשאני איתו
איפשהו המרדף ליציאות מרגיש לי על גבול המיותר
משהו גם במשחק העדין של הדדלג הכניס אותי למקום התמים שלי.. במקום לצאת מהבית עם מדבקות פיטמה, יוצאת עם סריג עם לוגו של ברבי... במקום איפור מעושן , מסקרה עדינה..
ונכון שזה חיצוני אבל כמובן שזה מחובר
הצורך להראות את עצמי בצורה מוחצנת לאט לאט מתפוגג ואני מרגישה את עצמי מתבייתת
ויש רגעים שאני תוהה ביני לבין עצמי כל מיני תהיות
קודם כל - האם זה נורמלי ככה להשתנות? זה הרי לא מכוון וזה לא שהוא ביקש, זה קורה באופן טבעי..אבל האם אני צריכה כן לנסות לשמר את כל הצדדים שלי, או פשוט להתחבר למה שמרגיש נכון כרגע?
דבר שני- הוא הכיר אותי ילדת מסיבות פרועה ומשוגעת...אני עדיין אעניין אותו אם אני אעדיף סתם להישאר לראות איתו נטפליקס מתחת לשמיכה?
אני דוגלת בלהיות הכי אני שאפשר כשנכנסים לקשר, אבל מה קורה כשאת מוצאת את עצמך במצב שהאני שלך משתנה ב180 מעלות תוך כדי ובזכות הקשר?
אוף. אפשר להפסיק להיות תסביכנית בבקשה?

