אז אחרי הפוסט האחרון וכל החוויה וההכרה ברצון לקרבה, יחד עם העובדה שאלו שאני מחפשת את קרבתם לא פנויים אלי בצורה שהייתי רוצה, החלטתי לקחת אחריות על גורלי. הורדתי שוב את אפליקציית אוקיי קיופיד, אבל הייתי עייפה מידי להתעסק איתה, אבל שמחתי שעשיתי צעד.
באופן כללי משיחת חתך עם עצמי הבנתי שהסיבה שאני כנראה מכוונת לגברים לא מתאימים היא כנראה החרדה הגדולה מלהיכנס שוב לקשר. כשאין לזה סיכוי מההתחלה זה קצת יותר בטוח מלתת אמון ולהתאכזב הרי.
בצהרי היום למחרת, כאשר טרם התחלתי להתעסק באפליקציה, לפתע קיבלתי את ההודעה הבאה בטלגרם-
כפי שניתן לשים לב, הוא היה ברקע כבר משנה שעברה, אבל אז הייתי עם דאדי וזה לא היה רלוונטי.
הייתי משועשעת והחלטתי להשיב, בהבנה שכנראה תוך כמה משפטים זה יתגלה כמו עוד איזה דבר מה חסר טעם, אבל מלחמה, צריך לשרוף את הזמן איכשהו.
למרבה הפתעתי וחרדתי ממשפט למשפט זה נראה כאילו הוא מצא איזו רשימה שמעולם לא הכנתי של כל מה שהייתי רוצה שיהיה בגבר.
באותו הערב כבר נפגשנו והדייט היה מדהים.
החיבור בינינו היה מיידי וטוב בכל רמה אפשרית.
אני יודעת שזה נשמע כמו סיפור טוב, אבל ללא ספק שאני מלאת חרדה מאחר ונראה שיש פה סיכוי למשהו מדהים ואמיתי, מה ששם אותי במקום חשוף ופגיע מאוד.
הלילה אני אשן אצלו, כי שנינו חולקים כמיהה לגוף חם שיחבק אותנו ויחלוק איתנו כוס קפה בבוקר.
תחזיקו לי אצבעות
I'm going in
אגב..איך השמלה שבחרתי לדייט הראשון.. 😊