שיחה תמימה בעלת גוון רומנטי במקור קיבלה תפנית כאשר הסברתי את העצמי של היום מתוך דוגמאות עבר.
נזכרתי בתיקייה ישנה במייל עם קטעים שכתבתי פעם.
העניין הפך למשבר כאשר החלטתי לקרוא את הדברים.
החוויה הזו תפסה אותי לא מוכנה. במרחק של מעל עשור הצלחתי לשבור את ליבי.
בסיפור הארוך שלקח לי כמעט שעה לסיים לקרוא הרגשתי כאילו אני קוראת על אדם אחר, לא הצלחתי לזהות את עצמי כלל. מצד אחד השתקפו הכמיהות שלי לאהבה, משפחה ויציבות..מצד שני - רמת התסכול והסבל שאיפשרתי להם להתמשך שיתקו אותי.
אחרי הזעזוע החלטתי למצוא אולי קטע אופטימי יותר. מצאתי קטע סביר שמתאר שיחה עם נהג מונית. כבר אז בזתי לתל אביב מסתמן.
ואז נתקלתי בקטע שריסק אותי. כי הוא כל כך אמיתי. כל כך חשוף. כל כך כנה. וכל כך כואב לדעת שכל מילה בו נכונה.
שלחתי לחברה וכתבתי לה
"הלם שאני עדיין מתפקדת. אמאל'ה איזה חיים דפוקים."
אני לא רוצה לשלוח לו ישירות. אבל אני כן רוצה להוציא את זה ויודעת שהוא יקרא כאן.
אני חושבת שאת רוב אם לא כל הדברים המתוארים הוא יודע. אבל החדות, אותי לפחות, חתכה כמו סכין.
ועדיין. אני מכבדת את עצמי ואת המרחב שלי. ולכן בוחרת לשתף בכל זאת. אולי זה יעזור קצת לשחרר את הכאב המשתק שצף אחרי שקראתי.
לא מספיק גדולה
אפריל 2015
אם לא הייתם שם כשנולדתי להגיד לי שאני לא מספיק גדולה כדי להיוולד לחיים האלה.
אם לא הייתם שם בינקותי להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לגדול בבית עם מקרר ריק שמתמלא מתרומות בארגזים חומים. אם לא הייתם שם בגיל 4 כשבמדריך בקייטנה נתן ברכות ליטוף בישבן וגם סטירה צלצלת מעליבה וחזקה, מספיק כדי להפיל אותי חזרה לבריכה
אם לא הייתם שם בגיל 5 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה שדניאל הבן של השכנה ילמד אותי להתנשק כמו גדולים ועוד כמה דברים שכנראה ראה את ההורים, במקרה, שחשבו שהוא והאחים מזמן כבר ישנים.
אם לא הייתם שם בגיל 9 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה בשביל להיתקל, במהלך שיטות תמים, בפורנו באינטרנט ולחשוב שזה נורמלי וככה עושים.
אם לא הייתם שם בגיל 12 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לשתוק לאותה פקידת רווחה שבטעותה הייתה בטוחה שאני ילדה בסיכון ומביתי אותי לקחה.
אם לא הייתם שם להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לשמוע סיפורי זוועה על אלימות ואונס במשפחה, כלפי כל ילד וילדה ששם איתי היה והייתה.
אם לא הייתם במקום הזה להגיד לי שאני לא מספיק גדולה כדי שילדה אחרת תפגע בי ובמקום לטפל יוציאו אותה לחופשה ועלי יגידו שאני סתם ילדה ששיקרה.
אם לא הייתם שם בגיל 14 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לשתות את החצי ליטר וודקה שאותי הוא השקה ולשאוף מהסיגריה שלו שאת ריאותי שרפה, אבל את טעם פיו המר בהצלחה טישטשה ולא הייתם שם באותו לילה להגיד לי שאני לא מספיק גדולה ללחוש לו "לא" כמו בובה רפויה, בזמן שהוא מתעלם ומוריד ממני את השמלה.
אם לא הייתם שם בגיל 15 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה בשביל למות אולי לא הייתי מנסה. אם הייתם שם להגיד את זה אולי גם לא הייתי מגיעה לאותו שבוע הסתכלות במחלקה הסגורה. למרות שבכלל לא היה נורא. קצת רציתי להישאר אבל אמא בכתה.
אם לא הייתם שם בגיל 16 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לעמוד בלוויה של חבר שקטן בשנה ולא הייתם שם להגיד לו שהוא לא מספיק גדול למות מדום לב כי זה למבוגרים נורא.
אם לא הייתם שם בגיל 18 איתי בצבא שבסופי שבוע עבדתי כדי לקנות עוד קופסה ושכחתי לחלוטין מהמושג שינה.
אם לא הייתם שם בגיל 19 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה לגור לבד ולהתמודד עם הבדידות הנוראית של הלבד הזה ועם העול הכלכלי והמחסור והידיעה שאין לאן לחזור.
אם לא הייתם שם בגיל 20 להגיד לי שאני לא מספיק גדולה בשביל לחכות להגיע לעבודה בשביל שתי פרוסות לחם וגבינה צהובה מהמקרר במטבחון שיהיו לי לארוחה.
אם לא הייתם שם להגיד לי בגילאים שונים להגיד לי שאני לא מספיק גדולה בשביל להכיר את כל אלו שכמו ההוא היו עוד כמה הוא אחרים. במקום לשכר הם היו משקרים. כל מה שהיה הם היו לוקחים ואותי, הקליפה, לפח משליכים.
אם לא הייתם שם להגיד לי שאני לא מספיק גדולה בשביל לשקר, להגיד שהכל בסדר כאשר המצב לגמרי אחר.
אם לא הייתם שם כשלמדתי לסלוח גם על הדברים שאי אפשר לשכוח.
אם לא הייתם שם כשלמדתי לאהוב וחשוב אף יותר- להיות נאהבת.
אם לא הייתם שם לראות אותי על פחדים מתגברת.
אם לא הלכתם איתי מההתחלה על אותו השביל, רגל על יד רגל בכל צעד ושעל.
אם לא דבק לנו אותו הליכלוך על הנעל.
אם לא צעדתם איתי באתמול החיים וגם לא בשלשום,
כיצד תדעו היכן אני עומדת היום?
איך תדעו להחליט מה עלי לעשות, בנקודה שלכם כלל לא ברורה שכזאת?
אמנם על דבר איני מצטערת
כי כל שינוי קל והייתי אחרת
ואיני מתכוונת להישמע נמהרת
כוונתי לא הייתה שאני מושלמת
אלא שלמה
עם כל אבן בדרך
כל ליכלוך שדבק
כל שריטה וצלקת
כל סימן שהוטמע הפך אותי לגיברת
אולי קצת מוקדם מן הצפוי
אולי זה לא הזמן וגם לא העיתוי
אך כך קרה ואיני דורשת פיצוי
אם אף לרגע אחד מהרגעים בם קראתם
טיפה של צער אל ליבכם חילחלה
אמהר ומכם אבקש מחילה
אין להצטער על חלב שנשפך
וכך לא על אף דרך שבה איש הלך
רק בקשה לי מכם
אחת קטנה ויחידה
אני בטוחה שאין היא לכם לחידה
סוף משפט שהתחלתי
הוא הכוונה
גם אם אתם כאן ועכשיו
וגם, כמו שאני בטוחה, כוונתכם טהורה
אל תגידו לי שאני לא יכולה
זאת ועוד בטח
כי אני לא מספיק גדולה
לכם תודה
ועמכם הסליחה
שלכם
מיניניקס ❤️