סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנה של קטנה

כתיבה, סיפורים, דעות
הבלוג נועד בשבילי ורק בשבילי
לפני חודש. 21 באוקטובר 2024 בשעה 20:43

מזל שיש תכלוב כדי לפרוק מחשבות חרמנות כי כבר שעתיים שאני חרמנית והינה כל מה שעבר לי בראש בזמן הזה😊

אני רוצה שישתמש בי, שיעשה בגוף שלי כרצונו

שלא יהיה אכפת לו מהרצונות שלי

אני רוצה להיות שלו ורק שלו

שלא ירחם עליי

בא לי לשמוע אותו אומר לי כל הכבוד ושאני ילדה טובה 

לדעת ולשמוע שאני מספקת אותו

שלא יהיה אכפת לו כמה פעמים אני גומרת העיקר זה הוא

אני רוצה שיכניע אותי, שישים אותי במקומי

שיקשור אותי וישחק בי כצעצוע

אני רוצה כאב, הרבה כאב

בא לי אנאלי בלי שום הכנה

בא לי להיחנק מהזין שלו

מאופן מפתיע בא לי סטירה טובה

וכרגיל בא לי המון הצלפות

בא לי גם חניקה ארוכה

וכמובן לפחות 5 גמירות

 

יש מצב אני מאבדת את שפיותי 

המשך לילה נפלא

לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 14:26

יש לי חשק לסשן ארוך

ליתר דיוק סשן אג'ינג ארוך

לפעמים זה מוזר לי לרצות את זה כי אני שונאת את האג'ינג באותו הרגע אבל אני כל כך אוהבת אותו בו זמנית

אפשר להגיד שיש לי יחסי אהבה שנאה איתו

אז מצד אחד אני שונאת אותו

את ההרגשה של הפספוס שעוברת בכל הגוף

ההרגשה של להיות אלפית שנייה מהשיא אבל השיא לא מגיע, לא רק שהוא לא מגיע, הכל גם נעלם

מצד שני, אני כל כך אוהבת תאג'ינג,

את הצמרמורת שעוברת בכל הגוף

את האובדן שפיות

את זה שהגמירה היא לא בשליטתי, שהשולט מחליט אם ומתי אני אגמור, שאין גמירה בלי אישורו

את החוסר אונים

את ההנאה שלו מהסבל שלי  

 

באותה מידה אולי זה חשק גם לסשן של גמירות בלתי פוסקות, עד שזה כבר יותר מידיי, 

אולי שילוב של השתיים בסשן אחד ארוך של אג'ינג שאחריו יגיעו גמירות בלתי פוסקות 

לפני חודש. 13 באוקטובר 2024 בשעה 17:13

היום זה אחד מהימים האלה

מהימים שאני מערערת בקיום שלי

בחיים שלי

ובחיים עצמם

מהימים שאמנם לא רועש מידי בראש

אבל כואב, בעיקר בלב 

בד"כ שהימים האלה מגיעים אני משתדלת לא להיות לבד 

בכללי כל החודש האחרון לא הייתי עם עצמי כמעט ובכלל

אבל דווקא היום, שאני צריכה נוכחות נוספת, אין

ככה זה 

קשה לי וכואב לי 

 

 

פורקת פה כי לפעמים לכתוב לבלוג עוזר, אני מנסה את מזלי 

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 21:17

אני זוכרת את עצמי מתעוררת ומבינה שזה רק חלום רטוב

אמצע הלילה, סביבות השעה 3

אני כל כך חרמנית שרק אופציה אחת נותרה

לגעת, אין ברירה אחרת

אני עוצמת עיניים, חצי ערה חצי ישנה

אני מתחילה לגעת אבל שוב נרדמת.

השעה בערך שלוש וחצי, אני מתעוררת פעם נוספת מההרגשה של משהו חודר לתוכי

העיניים שלי עדיין עצומות כשאני מרגישה את זה עמוק בתוכי

אני מרגישה את זה יוצא ונכנס חזרה בעוצמה, ככה שוב ושוב עד שנוצר קצב

הגניחות יוצאות באופן בלתי נשלט

אני פותחת עיניים ואני רואה אותו מזיין אותי

הוא רואה שפתחתי עיניים, יש לו מבט שאין לי איך לתאר

הוא מסכל לי בעיניים ומזיין אותי חזק יותר

הראש שלי נזרק אחורה ואני לוקחת נשימה עמוקה עד שהגניחות מתחילות לברוח שוב מהפה

הוא רואה שאני קרובה לגמירה ומוציא אותו

הוא נשכב לידי על הגב ואומר לי "קדימה" עם אותו מבט

אני מטפסת, יושבת עליו ומתחילה לזוז לאט

הוא מזיז לי תמותניים עד שהקצב שלי נהיה מהיר יותר

עם כל תזוזה אני מרגישה אותו עמוק בתוכי

בלי לשים לב אני גומרת אבל הוא לא נותן לי לעצור

"את לא עוצרת עד שדאדי גומר" 

אני גומרת, שוב ושוב, עד שחצי גוף נשכב עליו

הוא צובט לי חזק תמותניים "קדימה, אבא לא גמר"

אני מנסה להמשיך והוא מתחיל לזיין אותי בעצמו 

הנשימה שלי נקטעת לרגע עד שחוזרת בקצב מהיר

הוא גומר בתוכי ,לוחש לי "ילדה טובה" 

 

אני שוב מתעוררת ומבינה ששוב זה היה רק עוד חלום רטוב

 

 

 

 

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 11:22

ניסיתי כבר כמה פעמים לצאת שוב

להתחיל מחדש עם מישהו אחר

אבל אני שוכבת בזרועות של מישהו אחר וכל מה שעובר לי בראש זה הוא

על כמה כיף זה היה אם הייתי עכשיו בזרועותיו במקום של מישהו אחר

אני יוצרת חוויות עם מישהו אחר וכל מה שעובר לי בראש זה הוא 

כמה כיף זה היה לחוות את הדברים האלה איתו

אני מנסה להתקדם הלאה, להמשיך

לשחרר כבר את הקשר הרעיל הזה 

הרי הוא לא התייחס אליו אפילו לא מחצית ממה שאני יודעת שמגיע לי ושאני מקבלת ממישהו אחר

אז למה? 

למה למה למה אני תקועה עליו 

גם אם יחזור לא נוכל לחזור להיות ביחד

הוא שבר את האמון שלי בו

הוא לא העריך אותי וכל מה שעשיתי והייתי מוכנה לעשות בשבילו 

אבל אוף כמה אני מתגעגעת

הוא פשוט לא יוצא לי מהראש

לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 19:30

מצד אחד, אני חושבת שהלוואי שלא הייתי פוגשת אותו, שמעולם לא הייתי מדברת איתו, שלא הייתי מפתחת כל סוג של רגש אליו, 

אני חושבת שיקולל היום שהוא נכנס לחיים שלי, בא לי לקלל אותו בפנים ולקרוא לו בן זונה, שקרן וצבוע יחד עם עוד מיליון מילים

בא לי להגיד לו שהוא פשוט בן אדם רע, הוא חייב להיות, אני לא מצליחה להבין איזו עוד סיבה יכולה להיות 

בהתחלה חשבתי שאני רוצה לספר לו כמה אכפת לי ממנו ,כמה הוא חשוב לי וכמה הוא פגע בי, אבל הבנתי שאין לו טיפת אכפתיות כלפי, הוא לא רוצה שום קשר איתי

מצד שני, הכל קורה מסיבה, למדתי המון בקשר הזה, על עצמי, על בדסמ, על אנשים, על החיים עצמם 

עשיתי המון טעיות אבל הפקתי גם המון לקחים

בכללי אני גם בן אדם שלא מאמין בחרטות , עד עכשיו אין לי אפילו חרטה אחת כי אני מאמינה שעשיתי מה מה שיכולתי בהתאם לכלים שהיו לי באותו זמן, 

ככה או ככה אני מרגישה מטומטמת כי למרות הכל עדיין אכפת לי ממנו ואני מקווה שיהיה לו רק טוב, אני באמת מקווה שיהיה מאושר 

אני מרגישה גם מפגרת כי אני מחפשת להצדיק אותו, שיש סיבה לכל מה שעשה,ובגלל זה זה בסדר. אני אפילו מפחדת שהוא לבד עכשיו, אני מפחדת שירגיש שאין מישהו שאכפת לו ממנו, אני מפחדת שירגיש שהוא לא אהוב , אני מפחדת שהוא בסוף יאבד את עצמו סביב כל החומות שהוא בנה

 

מעניין אותי אם יש בו טיפה קטנה של חרטה 

לפני חודש. 26 בספטמבר 2024 בשעה 22:54

אם כבר אני ערה קחו קצת מימים שמצאתי 

 

 

לפני חודש. 26 בספטמבר 2024 בשעה 22:46

וחזרתי לבעיות שינה🥳

אני עייפה ברמות אבל אי אפשר לישון 

הפתרון?

שמישהו יתן לי מחבת בראש בבקשה

לאלה שגם ערים, קחו מימ שמצאתי שמתאר מצב שנקלעתי אליו 500 פעם

 

לפני חודש. 23 בספטמבר 2024 בשעה 18:00

אחד הדברים שהכי מעצבנים בלהיות לבד זו החרמנות הזו

החרמנות שמטריפה את הראש

חרמנות שמרגישים את הדופק בכוס

שהגוף צמא למגע 

לכוח ואגרסיביות

לעדינות 

לכאב 

לליטוף וחיבוק

לכל מגע שאפשר להשיג 

לאובדן השפיות 

חרמנות שגורמת להתחנן 

למשהו 

כל דבר

חרמנות שיכולה להוציא לפחות 5 גמירות 

חרמנות שגורמת לנואשות 

 

בא לי אותו שוב, אני מתגעגעת למיניות שהייתה איתו 

ואני רשמית מתחרפנת 

לפני חודשיים. 22 בספטמבר 2024 בשעה 8:07

נראה שאלו הדברים היחידים שאני יכולה לסמוך שתמיד ישארו.

זה הדבר היחיד שאני מרגישה מאז, 

עצב שלא נגמר עם אכזבה שלא עוברת

זה משגע אותי

כמה קצת ואפילו כלום הייתי בשבילו שהוא מסוגל לדפדף אותי ככה, בייחוד שבשבילי הוא היה הכל, גם שלא רציתי אותו, הייתי צריכה אותו 

כמה פעמים ניסיתי לדפדף אותו בכזו קלות כמו שהוא עשה רק כדי לחזור אליו על 4 כמו מטומטמת כל פעם

 אולי אני באמת כלום ושום דבר, לא מספיק חשובה וטובה בשביל שיהיה לי משמעות אצל מישהו

כדי שמישהו ירצה אותי

כדי להיות אופציה ראשונה של מישהו

שמישהו יבחר בי.

אני לא מצליחה להבין למה לא מגיע לי להיות נאהבת, רצויה ושייכת. אולי אני פשוט צריכה להשלים ולקבל את זה כמו שזה, אולי זה הגורל שלי. אולי אני צריכה להפסיק להילחם בזה.

אני יודעת שאני קשה להכלה, נכון עברתי הרבה ויש לי מלא בעיות אבל קיוויתי ובאמת האמנתי לרגע שמישהו יקבל אותי כמו שאני, איזה מטומטמת אני להאמין בשטות כזו.

איך חשבתי שאם אתן את כולי, זה יהיה מספיק כדי לקבל משהו חזרה. 

כל מה שרציתי זה להיות בשבילו הכתף שאף פעם לא הייתה לי, ואולי אקבל מקום בטוח חזרה. 

אפילו כשק חבטות אני לא רצויה.