נראה שאלו הדברים היחידים שאני יכולה לסמוך שתמיד ישארו.
זה הדבר היחיד שאני מרגישה מאז,
עצב שלא נגמר עם אכזבה שלא עוברת
זה משגע אותי
כמה קצת ואפילו כלום הייתי בשבילו שהוא מסוגל לדפדף אותי ככה, בייחוד שבשבילי הוא היה הכל, גם שלא רציתי אותו, הייתי צריכה אותו
כמה פעמים ניסיתי לדפדף אותו בכזו קלות כמו שהוא עשה רק כדי לחזור אליו על 4 כמו מטומטמת כל פעם
אולי אני באמת כלום ושום דבר, לא מספיק חשובה וטובה בשביל שיהיה לי משמעות אצל מישהו
כדי שמישהו ירצה אותי
כדי להיות אופציה ראשונה של מישהו
שמישהו יבחר בי.
אני לא מצליחה להבין למה לא מגיע לי להיות נאהבת, רצויה ושייכת. אולי אני פשוט צריכה להשלים ולקבל את זה כמו שזה, אולי זה הגורל שלי. אולי אני צריכה להפסיק להילחם בזה.
אני יודעת שאני קשה להכלה, נכון עברתי הרבה ויש לי מלא בעיות אבל קיוויתי ובאמת האמנתי לרגע שמישהו יקבל אותי כמו שאני, איזה מטומטמת אני להאמין בשטות כזו.
איך חשבתי שאם אתן את כולי, זה יהיה מספיק כדי לקבל משהו חזרה.
כל מה שרציתי זה להיות בשבילו הכתף שאף פעם לא הייתה לי, ואולי אקבל מקום בטוח חזרה.
אפילו כשק חבטות אני לא רצויה.