עכשיו רשמית חנכנו כל מקום אפשרי בבית
עכשיו רשמית חנכנו כל מקום אפשרי בבית
אני יודעת שאני דורשת הרבה
שאני הרבה להתמודד איתו
שזה דורש מאמץ להיות איתי
שאני לא קלה
שאני לא מספיק
לא עושה מספיק
לא מסוגלת למספיק
זה ידוע לי
אבל ההבנה של זה לוקחת לי יותר זמן
אני באמת מצטערת
אני לא מתכוונת
הלוואי וידעתי איך להפסיק
אני מרגישה אנוכית שאני גם לא מספיק וגם הרבה
אני יודעת שאני כזו, תמיד הייתי
קטנה שלו
והזונה הקטנה שלו
אני לא מבינה למה אני ככה
אני לא מתכוונת
אני לא מתכוונת שככה זה יצא לי
אני מרגישה רע
אני מרגישה רע שאחרים צריכים לסבול אותי
זה לא בכוונה
אני באמת לא מתכוונת
אני לא מתכוונת להיות כזאת מעצבנת
אני לא מתכוונת להיות כזה נטל
אני לא מתכוונת להיות כזאת תלותית
להיות כזאת ילדותית
אני לא מתכוונת להיות כזאת דיכאונית
להיות כזו קשה
להיות כל כך בלתי נסבלת
להיות כזו מטומטמת
אני מרגישה רע שאחרים נתקעו איתי
שהם צריכים להתמודד איתי
אני מצטערת שאני ככה
זה לא בכוונה
אני אלמד להיות טובה
אני מבטיחה
זונה שלו ליתר דיוק
כמה כיף זה
שבמקום "אני מעדיף שלא נישן ביחד אם את קמה מוקדם, אני סתם אתעורר גם"
לשמוע "אני רוצה שתבואי, לא אכפת לי מזה"
שבמקום "אם תעשי ספורט ותפסיקי לאכול כל כך הרבה את תהיה הרבה יותר יפה"
לשמוע "את יפה כמו שאת"
במקום "את צריכה ללמוד ולהתמודד עם זה בעצמך, את יותר מידיי תלותית" ו"קשה להכיל אותך"
לשמוע "אני תמיד פה בשבילך, אני רוצה שתשתפי אותי , אני רוצה לדעת ולעזור לך שקשה לך"
שבמקום לשמוע "תבואי בעצמך, אני לא מתכוון לצאת במיוחד כדי לקחת אותך" ושאם אני לא באה אז לא נפגשים
לשמוע "את רוצה שאבוא לקחת אותך?" גם אם זה מסובך ולא הכי נוח
שבמקום "תפסיקי להשאיר את כל הדברים והזבל שלך אצלי, זה תופס לי מקום ומבלגן"
הוא קנה לי שידה ואמר "תשאירי אצלי דברים, יש לי ארון שלם"
ושבמקום לשמוע כינויים כמו "זונה מפגרת"
הוא קורא לי "אהבה שלי"
ויש עוד כל כך הרבה
זה הכל חדש לי
אני מופתעת כל פעם מחדש מכמעט כל דבר קטן
לא יודעת מה עשיתי שהגיע לי מישהו כזה טוב
הדינוזאור היה נראה עצוב אז הצלנו אותו חחחחח
הוא נראה מאושר בעגלה
Mission accomplished
פשוט ילדה מטומטמת
ילדה מטומטמת שאף פעם לא תהיה מספיק טובה
שום דבר אני לא עושה כמו שצריך
שום דבר שאני עושה לא מספיק טוב
אני פשוט לא מספיק טובה נקודה
כמה מטומטמת אני צריכה להיות כדי להתגעגע להפרעה?
אני מתגעגעת לימים שהייתי מצליחה לעבור ימים שלמים בלי לאכול כלום
אני מתגעגעת לימים שהקאתי למרות כמה שסבלתי מזה
עד עכשיו היה לי דבר אחד שהרגשתי שהצלחתי בו
ועכשיו עליתי במשקל וגם אותו אין
בלימודים אני לא משקיעה
אני מתרחקת מהמשפחה
ואני מרגישה כמו בן אדם רע
אני פשוט לא מספיק טובה
אני חושבת שעדיף לכל מי שבקשר איתי פשוט למצוא מישהי אחרת, יהיה להם טוב יותר, עדיף להם
לא מגיע לי אותם, אני לא שווה את זה
אני לאט לאט מבינה למה תמיד אומרים לי שאני קשה
שאני הרבה להכיל
הבנתי עכשיו, אני באמת בלתי נסבלת
הכל מסתדר לי לאט לאט
דאדי הביא לי לאמה ועץ כריסטמס וורוד, זו התוצאה
אל תשאלו שאלות , איבדתי את שפיותי ממזמן
מפרסמת מחדש כי מתחשק לי
באמת שאני מכורה לסימנים חחחחח