מצאתי טיוטה ישנה שכתבתי על סשן ישן, תהנו
השעה היא קצת אחרי חצות , אני מסטולה
שכבנו בספה ביחד, הוא ראה משהו בטלוויזיה שלא טרחתי אפילו לשים לב מה, כי אני עסוקה בנגיעות הקטנות שלו, הוא משחק בגוף שלי בלי להסתכל עליי אפילו.
שכבנו ככה חצי שעה בערך והוא ידע טוב מאוד מה זה עשה לי, הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ.
בשלב מסוים הוא החליט שנמאס לו,
"קומי" בלי לתת לי מבט אחד אפילו, והוא בעצמו קם לעמוד מול הספה.
ואני כמובן קמה בלי לשאול פעמיים,
הוא מסכל עליי, אני מכירה תמבט הזה
הוא מסמן לי עם מבט על הספה, ואני יודעת מה הוא רוצה.
ידיים נמוכות על הספה עם רגליים עומדות על הרצפה ותחת למעלה.
שוב בלי להסכל עליי, הוא משאיר אותי בתנוחה הזו והולך לחדר , אני יודעת כבר לא לזוז.
אני שומעת אותו חוזר עם שקית , אני גם יודעת מה השקית הזאת אומרת.
בהתחלה הוא מניח אותה, אני לא יודעת אם הוא כבר הוציא ממנה משהו. מה שאני יודעת זה שבלי שום אזהרה , הוא מתחיל לדחוף אותו לתחת שלי,
הפעם בלי הכנה, בלי חומר סיכה. אני בתגובה לא בורחת , אני יודעת יותר טוב מזה, אני פשוט מוציאה קולות של כאב, עד שכולו בפנים וזה הופך לגניחות של כאב.
כתגובה לקולות שלי הוא אומר לי , "מה לעשות ,לא מגיע לך חומר סיכה היום נכון?" ואני מוציאה צליל שאני לא יודעת להסביר כתגובה , הוא מגיב "את חושבת שאת יכולה לעשות מה שאת רוצה גם אחרי שאמרתי לך לא?" ואני מבינה למה הוא מתכוון, הוא שולח תיד לדגדן שלי תוך כדי ואני משתגעת, "אני אגמור" אני אומרת , הוא מזיז את היד ,"את חושבת שמגיע לך לגמור אחרי שגמרת בלי רשות ושאמרתי לך לא?"
עוברות כמה שניות בלי שאני מגיבה, הוא תופס לי את השיער ומושך אותי למעלה קצת ומגביר עוצמה, אני מגיבה , "לא" , הוא מושך חזק יותר, "לא מה?" "לא דאדי" הוא משחרר אותי ומחזיר את היד לדגדן שלי, "של מי את? למי הכוס הזה שייך? מי מחליט אם ומתי את תגמרי?" כתגובה ליד שלו על הדגדגן ולשאלות אני גונחת, הוא תמיד ידע איך לגרום לי להיות קרובה לגמירה בשניות ,אבל אני יודעת לא לגמור בלי רשות אז במקום לענות על השאלות שלו אני אומרת, "תן לי לגמור, בבקשה" בקול מתחנן "תן לי, תן לי , תן לי" הוא לא עונה ישירות, הוא נהנה מזה ,
"תעני לי ואחשוב על זה" ואני ראיתי את זה כתקווה שאולי באמת אקבל רשות, אני כבר קרובה מאוד, אני מחזיקה את הגמירה כבר כמה זמן כי הוא לא הפסיק לשנייה לשחק לי בדגדגן, לא הפסיק לשנייה לזיין אותי, ובגלל זה הקול שלי זה משהו בלתי ניתן לתיאור, רועד, מתחנן, מגומגם "שלך ,שלך,שלך, רק שלך" הוא נשמע דיי מרוצה "את רוצה לגמור קטנה?" "כן,כן, בבקשה,תן לי" והוא מגיב כמעט ישירות "חבל שלא מגיע לך קטנה" והקול שיצא ממנו היה מסופק ומרוצה מעצמו כי הוא כל כך נהנה מלשחק בי ככה, יחד עם המילים האלו הוא מזיז את היד מהדגדגן ומוציא אותו לגמרי,
הייתי כל כך קרובה, אלפית שנייה נוספת והייתי גומרת, והוא ידע את זה, אז באותו רגע צמרמורת עברה לי בכל הגוף "לא, לא,לא, אבל, למה" יצא לי מהפה בלי שליטה בסוג של מלמול.
עוברות כמה שניות שאני לא שמה לב מה קורה סביבי, עד שאני מרגישה תמכה הראשונה, אני לא יודעת מתי הוא הספיק להוציא תחגורה מהשקית.
"תתקופפי חזרה"
ושנינו יודעים, זו רק ההתחלה.
כמה אני מתגעגעת לסשנים כאלה
מחקתי,ערכתי קצת , מפרסמת מחדש
אולי אכתוב את ההמשך