יומנה של קטנה

מוזר

הרגשה מוזרה

אני לא יודעת אם זה עצב, אכזבה, פקפוק עצמי, קנאה, כאב, כעס או חרטה

אף פעם לא תפסתי את עצמי כאדם מרצה

אני עומדת על שלי, אני עקשנית ואני לא מוותרת בקלות

אבל כשאני מתמסרת

אני נותנת את הכל, אני טוטלית

ואולי זו הטעות שלי

כי לא הייתי שלמה עם המון דברים

אבל כדי להרגיש טובה, כדי לרצות, עשיתי אותם בכל זאת 

אני עדיין עושה אותם

טעיות , כמה טעויות

עוד יום עבר, היום היה מתיש וארוך

לשם שינוי אני לא רוצה טיפה של כאב

בלי שום אגרסיביות 

רק חום

אני רוצה להיות עטופה במיטה בחיבוק חם, להירדם שזרועות חמות עוטפות אותי

להרגיש בטוחה 

בלי דאגות ומיליון מחשבות

להרגיש את החום והמגע של עור בעור

נשיקה על המצח 

לשמוע שהייתי טובה 

אוף

אני מותשת 

רועש לי בראש

קר ולבד

מזל שיש תכלוב כדי לפרוק מחשבות חרמנות כי כבר שעתיים שאני חרמנית והינה כל מה שעבר לי בראש בזמן הזה😊

אני רוצה שישתמש בי, שיעשה בגוף שלי כרצונו

שלא יהיה אכפת לו מהרצונות שלי

אני רוצה להיות שלו ורק שלו

שלא ירחם עליי

בא לי לשמוע אותו אומר לי כל הכבוד ושאני ילדה טובה 

לדעת ולשמוע שאני מספקת אותו

שלא יהיה אכפת לו כמה פעמים אני גומרת העיקר זה הוא

אני רוצה שיכניע אותי, שישים אותי במקומי

שיקשור אותי וישחק בי כצעצוע

אני רוצה כאב, הרבה כאב

בא לי אנאלי בלי שום הכנה

בא לי להיחנק מהזין שלו

מאופן מפתיע בא לי סטירה טובה

וכרגיל בא לי המון הצלפות

בא לי גם חניקה ארוכה

וכמובן לפחות 5 גמירות

יש מצב אני מאבדת את שפיותי 

המשך לילה נפלא

יש לי חשק לסשן ארוך

ליתר דיוק סשן אג'ינג ארוך

לפעמים זה מוזר לי לרצות את זה כי אני שונאת את האג'ינג באותו הרגע אבל אני כל כך אוהבת אותו בו זמנית

אפשר להגיד שיש לי יחסי אהבה שנאה איתו

אז מצד אחד אני שונאת אותו

את ההרגשה של הפספוס שעוברת בכל הגוף

ההרגשה של להיות אלפית שנייה מהשיא אבל השיא לא מגיע, לא רק שהוא לא מגיע, הכל גם נעלם

מצד שני, אני כל כך אוהבת תאג'ינג,

את הצמרמורת שעוברת בכל הגוף

את האובדן שפיות

את זה שהגמירה היא לא בשליטתי, שהשולט מחליט אם ומתי אני אגמור, שאין גמירה בלי אישורו

את החוסר אונים

את ההנאה שלו מהסבל שלי  

באותה מידה אולי זה חשק גם לסשן של גמירות בלתי פוסקות, עד שזה כבר יותר מידיי, 

אולי שילוב של השתיים בסשן אחד ארוך של אג'ינג שאחריו יגיעו גמירות בלתי פוסקות 

היום זה אחד מהימים האלה

מהימים שאני מערערת בקיום שלי

בחיים שלי

ובחיים עצמם

מהימים שאמנם לא רועש מידי בראש

אבל כואב, בעיקר בלב 

בד"כ שהימים האלה מגיעים אני משתדלת לא להיות לבד 

בכללי כל החודש האחרון לא הייתי עם עצמי כמעט ובכלל

אבל דווקא היום, שאני צריכה נוכחות נוספת, אין

ככה זה 

קשה לי וכואב לי 

פורקת פה כי לפעמים לכתוב לבלוג עוזר, אני מנסה את מזלי 

אחד הדברים שהכי מעצבנים בלהיות לבד זו החרמנות הזו

החרמנות שמטריפה את הראש

חרמנות שמרגישים את הדופק בכוס

שהגוף צמא למגע 

לכוח ואגרסיביות

לעדינות 

לכאב 

לליטוף וחיבוק

לכל מגע שאפשר להשיג 

לאובדן השפיות 

חרמנות שגורמת להתחנן 

למשהו 

כל דבר

חרמנות שיכולה להוציא לפחות 5 גמירות 

חרמנות שגורמת לנואשות 

בא לי אותו שוב, אני מתגעגעת למיניות שהייתה איתו 

ואני רשמית מתחרפנת 

נראה שאלו הדברים היחידים שאני יכולה לסמוך שתמיד ישארו.

זה הדבר היחיד שאני מרגישה מאז, 

עצב שלא נגמר עם אכזבה שלא עוברת

זה משגע אותי

כמה קצת ואפילו כלום הייתי בשבילו שהוא מסוגל לדפדף אותי ככה, בייחוד שבשבילי הוא היה הכל, גם שלא רציתי אותו, הייתי צריכה אותו 

כמה פעמים ניסיתי לדפדף אותו בכזו קלות כמו שהוא עשה רק כדי לחזור אליו על 4 כמו מטומטמת כל פעם

 אולי אני באמת כלום ושום דבר, לא מספיק חשובה וטובה בשביל שיהיה לי משמעות אצל מישהו

כדי שמישהו ירצה אותי

כדי להיות אופציה ראשונה של מישהו

שמישהו יבחר בי.

אני לא מצליחה להבין למה לא מגיע לי להיות נאהבת, רצויה ושייכת. אולי אני פשוט צריכה להשלים ולקבל את זה כמו שזה, אולי זה הגורל שלי. אולי אני צריכה להפסיק להילחם בזה.

אני יודעת שאני קשה להכלה, נכון עברתי הרבה ויש לי מלא בעיות אבל קיוויתי ובאמת האמנתי לרגע שמישהו יקבל אותי כמו שאני, איזה מטומטמת אני להאמין בשטות כזו.

איך חשבתי שאם אתן את כולי, זה יהיה מספיק כדי לקבל משהו חזרה. 

כל מה שרציתי זה להיות בשבילו הכתף שאף פעם לא הייתה לי, ואולי אקבל מקום בטוח חזרה. 

אפילו כשק חבטות אני לא רצויה.

אוף אוף אוף

מטומטמת 

מטומטמת 

מטומטמת 

בא לי שולט 

שישתמש בי

שיעשה בי מה שבא לו, שלא יהיה לו אכפת אם כואב לי או כמה פעמים גמרתי.

בא לי שלא יעצור כל עוד לא אמרתי תמילת ביטחון, גם אם אני בוכה או מתחננת

בא לי שיתעלל בי, 

אגיג'נג בלתי פוסק, שיגרום לי לחשוב שאני יכולה ומותר לי לגמור ואז שיעצור אותי אלפית שנייה לפני השיא

בא לי לגמור כל כך הרבה פעמים עד שזה יכאב ואני לא ארצה עוד אבל הוא בכל זאת ימשיך.

בא לי שיחנוק אותי עד כמה שניות לפני איבוד הכרה

בא לי שיחנוק אותי שאני גומרת

בא לי להתעורר אליו בתוכי 

אוף אני חרמנית 

יש לי חשק לכתוב, להעביר למילים את כל מה שעובר בראש, אבל איך אפשר? בטח שיש כל כך הרבה. יכולתי לכתוב ספר שלם רק על הכמות המחשבות שיש לי ביום אחד. 

יותר מידי מחשבות בלתי פוסקות, תהיות , התלבטויות ועוד מיליון דברים רצים ללא הפסקה. 

כל כך הרבה דברים לעשות, עומס בלתי פוסק, אין רגע של שקט 

אוף כמה אני מתגעגעת לשקט בראש

לכלום ושום דבר

אני לא רוצה לחשוב, לא רוצה להחליט, לא רוצה אחריות, לא רוצה כלום

רק שקט

אני רוצה כל כך סשן עם בן אדם ,שולט ודאדי שאני סומכת עליו לחלוטין, כדי שאוכל לשחרר את הכל הכל, באמת פשוט להרפות כבר.

אני רוצה לרחף, להרגיש בעננים ובכל זאת בטוחה ועם הרגשה טובה.

אני רוצה את הרגיעה המוחלטת שאחרי.

את החיבוק החם

המילים הטובות.

אני לשם שינוי לא רוצה כאב חזק, לא רוצה אגרסיביות , אני רוצה פשוט חום. 

אני רוצה להיות קטנה, מחובקת במיטה, מתחת לסמיכה, שוקו חם על השידה לידי, ונשיקה על המצח, להרפות הכל 

במקום זה רועש קר ולבד.