יומנה של קטנה

הוא לא שלי, 

אבל אני הייתי שלו,

הייתי שלו מכף רגל ועד ראש

הייתי שלו אפילו בנפש.

אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב איך הוא מלטף מישהי אחרת

איך הוא הוא עוטף אותה כמו שפעם עטף אותי

איך הוא קורא לה קטנה שלו 

איך מסמן אותה שכולם ידעו שהיא שייכת לו

שהיא לא תשכח 

אני מרגישה קנאה אדומה ובוערת

יחד עם אכזבה שנראה שלא עוזבת

אני חושבת וחושבת וחושבת

למה לא אני במקומה? אולי לא הייתי ילדה מספיק טובה כמוה? מה חסר בי ? אני נתתי מה שיש לי , למה מה שיש לי לא מספיק טוב?