יומנה של קטנה

איך אנשים שפעם היו חלק מהחיים שלי פשוט נעלמים כאלו מעולם לא היו

איך בן אדם שפעם היה חלק מהשגרה שלי הפך לזיכרון שמתישן עם הזמן

מבן אדם שהייתי רואה כל יום לבן אדם שאפילו לא יכיר בקיומי אם היה עובר לידי ברחוב

אני כבר לא חושבת עליו יותר מידיי, אני חושבת יותר על הדברים שהיו איתו 

אני חושבת על השקט והרגיעה שהייתה איתו

אני לא מצליחה להגיע לאותו שקט בראש בלעדיו

להרגשה המוגנת הזאת שאני שוכבת בזרועות שלו

הכל כל כך רועש בלעדיו

אני כבר לא מתגעגעת אליו יותר מידיי, אני מתגעגעת לשקט הרבה יותר