אף פעם לא ראיתי את עצמי כבן אדם מרצה
אני שמה את עצמי ראשונה, אני מניפולטיבית ,אני דעתנית, אני עקשנית ובכללי אני לא בן אדם קל
אבל באופן כמעט הפוך לחלוטין
אני בן אדם טוטלי במלוא המובן של המילה, זה הכל או כלום אצלי
אני טוטלית במובן שכשאני מוצאת את עצמי מתמסרת למישהו אני נותנת את כולי, גוף ונפש.
כשאני מתמסרת אני באמת מוסרת את כולי ועצמי , אני פתאום כבר לא אשים את עצמי ראשונה , אני לא מניפולטיבית, אני לא עקשנית או דעתנית , אני ההפך המוחלט
כשאני מתמסרת , אני כן מוצאת את עצמי בן אדם מרצה
אני מוותרת על עצמי, אני עושה דברים למען אותו אדם גם אם אני לא שלמה איתם, אני שמה אותו קודם ולפניי, אני גם לא מתעקשת על הדעה שלי
כי אני נתתי לו אותי
כי אני שלו
ואני לא יודעת למה זה ככה אצלי ככה
אני מניחה שזה כי אני בן אדם שנוטה לנקודות קיצון
אין לי אמצע בד"כ
תמיד שחור או לבן, אין אפור
וזו הבעיה שלי
אני הכל או כלום
אני מרגישה שפשוט זרקתי מילים לא קשורות אחת לשנייה וזה יצר את מה שזה לא יהיה
כנראה ימחק