מִיוֹמָנָהּ שֶׁל בֵּטָא

בכיתה ח' ישבנו באולפנה באחד השיעורים ודנו בשאלת כל השאלות (כי מה כבר יכול להעסיק מוחות צעירים של מתבגרות בנות 14) מתי הכי אידיאלי להתחתן?

"נראה לי גיל 20-21 יהיה מושלם" 

"לדעתי 21-22" 

"וואי, 22 כבר מרגיש לי מאוחר"

"22 זה לא מאוחר, 24 - זה מאוחר"

"כן, אני אמות אם אהיה רווקה בגיל 24"

(ואת תחושת הבחילה שעלתה בי לנוכח מחשבה איומה זו, אני יכולה להרגיש עד היום, במרחק של יותר מעשרים שנה).

ילדות, שומעות רגע?? מי מספר לכן 😏

שומעת, ילדה? 

מי מספר לך. 

מי מספר לך שבגיל 20 את תהיי עוד ממש ילדה.

גם בגיל 24. 

גם בגיל 27.

מי מספר לך שבגיל 35 את תהיי עדיין רווקה. 

שבגיל 35 תדעי פחות מאשר בגיל 14. 

שבגיל 35 תתחילי באיחור תהליך של שימור פיריון, תעברי אינספור בדיקות ותתחילי להזריק לעצמך הורמונים על בסיס יומי, במטרה לשמור על המעט שנשאר בך. 

מי מספר לך

שהחיים הם בכלל לא מה שחשבת שיהיו. 

שאין רק דרך אחת, יש מיליון. 

שעשרים שנה אחר-כך, כל אחת מכן נמצאת בדרך שלה. 

אחת בנתה בית, אחת בנתה קריירה,

ואת?

את בנית את עצמך.

גם אם זה עדיין לא שלם.