ריפוי בכתיבה. מחשבות ליקום.

אתמול אמרת לי את הדבר הכי רומנטי בעולם. 

אמרת לי שכשאתה חרמן, אתה מדמיין אותי והדברים שאני עושה לך. 

בשיא החרמנות, כשאתה מאונן, לבד, בחושך, מה שאתה מדמיין, זה... אני.  

רציתי להקליט אותך אתמול בערב. 

הקולות שעשית, הצלילים המדהימים האלה, האנחות והגניחות, זאת היתה מוזיקה לנשמה שלי. 

כל תנועת יד שלי ליווית בגניחה. 

בערך 40 דקות החזקתי אותך על הקצה, 40 דקות היית על סף גמירה, 40 דקות הזין שלך היה טעון עוד רגע מתפוצץ.

לחשת לי "עוד, עוד, בבקשה, אני מתחנן".

עניתי לך "אם אתן לך עוד, אתה לא תחזיק הרבה, אתה תגמור". 

באותם רגעים יכולתי להרגיש את הדופק בזין שלך, הוא היה חם, קשה וכל כך חזק. 

אתה כמובן, מיד ענית "לאלא, אני אחזיק אני אחזיק". 

"כמה זמן?" שאלתי

"מה?"

"כמה זמן אתה חושב שתחזיק?"

"3 דקות. לא. 5. לא. 10. 10 דקות"

אמרתי לך לשים טיימר. 10 דקות. 

לקחתי חומר סיכה ומרחתי את כל הזין היפה הזה כך שהוא התחיל להבריק טיפה באור של מנורת הלילה בחדר השינה. 

אתה ליווית את המעשים לי במבט קצת מבוהל, כי הבנת שנגמרו המשחקים. 10 דקות. אתה מחזיק ולא גומר ואני מנסה להגמיר אותך בכוח. 

החזקת יפה, יומר לזכותך. 

היית יכול להחזיק את כל הזמן. 

אבל רימיתי. 

תוך כדי שאני מענה אותך, אמרתי:

"שומע? כשהטיימר מצלצל, אתה גומר". 

וברגע שאמרתי את המשפט, אתה העפת עליי מבט מבוהל, התרוממת מהכרית וגמרת את הגמירה הכי חזקה שראיתי. 

גמרת, תוך כדי שאת המתחיל לצחוק מרוב הקלה. 

גמרת תוך כדי שאתה מסתכל עליי, והעיניים שלך מלאות אהבה והוקרת תודה. 

גמרת כל כך חזק ויפה. 

פעם אחרונה שגמרת היה לפני כחודש. 

ובחודש הזה הענקתי לך שני ruined orgasm.

בלי הקלה. רק לשחרר קצת את הלחץ. היית טעון עד סף.

אבל אני אוהבת אותך ככה. 

חרמן. כל. רגע. נתון. 

גיף של זין מרוצה שכרגע גמר (לא יכולתי שלא לצלם - רואים איך היד שלי מנצנצת באור? ככה כל הזין שלו היה, מהמם מתוח ויפייפה).