ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Eunoia

The shivering truth
לפני 4 ימים. 14 בספטמבר 2024 בשעה 23:47

גורם לך להרגיש מואר.

וכל מילה טובה אליי.

עוטף. מרדים. מכניס לאט ללימבו.

מרחב לימינלי.

לוקח לטיול.

והקרשנדו עד לסיכום הדברים מספר סיפור מלנכולי לפני שינה.

סיפור של דעת.

קלידוסקופי. פרקטלים, משולש שרפינסקי, לרדת לשם. להיבלע.

משבית. מרתק.

ככה נשמעים שעונים נוזלים?

או הפיזיקה והארכיטקטורה של Escher?

אני אסיר תודה. סוריאליזם בגלי קול.

 

 

[Verse 1: 3D]
Can you lick my wounds please
Can you make it numb
And kill the pain like cortizone
And grant me intimacy
How'll we split your chromosomes

[Refrain: 3D]
Yeah more sweet narcosis
Yeah more sweet narcosis
(I'll turn a stone I'll find you)
Yeah more sweet narcosis
(I'll turn a stone I'll find you)

[Verse 2: 3D]
I turn a stone I'll find you there
Into reflected light I'll stare
You blind me with flash bulbs
And puzzle me with syllables

[Interlude: 3D]
Back to sleep

[Refrain: 3D]
My heads between my knees again
Got needle set to zero
And you can shoot me hurricanes
Don't spare me the details

 

[Outro: 3D]
More sweet
More sweet
Iconography fucks with me
You look great in bloodstains

 

מטשטש את הראייה. ניגרות להן.

לפני 5 ימים. 14 בספטמבר 2024 בשעה 18:11

פואטיקה הינה סוגת התקשורת האנושית המשוכללת ביותר,

ואחת מרמזת במובלע, שנייה משחררת זעקה,

אפשר משחק מילים סתמי, אפשר שרשור תמטי,

טיבעי את מחשבתי שחור על לבן,

יונקת אידאות לכדי תרכובות לשוניות יפות או מוזרות,

קטלנית, לעיתים משמשת היא אותות של כתות,

הון עתק של חישוביות שכלית עתיקה, הושקע בה.

 

ומתה פה אתיקה המעידה על המטא

הומונימיה תגלה רובד נוסף.

 

בקרוב בקר אוב מכשף בשר,

ורחוק מכאן ברא חוק חייזר.

 

.

.

.

 

קוף האדם אכל מעץ הדעת,

המילים מתנגשות כמו סכין ודלעת,

יש מילה במובלע באחת היחידות, האם תמצא בלהט?

across-תיכון הטקסט, שם היא נמצאת, האנוכית.

 

מבעד לעצים ראיתי אורות מרקדים ומכשירים גדולים,

אני אוהב נוף אורבני מרוחק,

ובישראל ההמון אומר "ווי-פי" על פרוטוקול NFC,

קחי אותי לראות תעשייה כבדה. ענקי מתכת.

לפני 5 ימים. 14 בספטמבר 2024 בשעה 0:52

אני אוהב שקיעות צהובות. חסרות חיים. האנמיה הזו נעימה לי. ולאחר מכן הסגול השתלט על הרקיע ונראה כמו שהכתימו בו סימנים מחבטות.

ולווייני ריגול אמריקאים שולחים נתונים בדאטה לינק. קישוריות. 

United Snakes of America.

 

וההכל נמצא כפסע מאומניסייד, האטום אטום עד תום באלפי טילים. 

 

אני אוהב חץ-3 וקלע דוד. עוד עוד עוד הנדסה אינטרדיסציפלינרית. תן לו להתעופף, לפלא ההנדסי, בדיוק הנעלה שלו.

תודה לאל שהאנושות בורכה בדעת, אחרת איך היה אפשר ליצור אנטי-נשקים?

סתם... זו לא אמרה אירונית כנגד נשקים. נשקים הם לא מטומטמים, אני אוהב נשקים!!!

 

ודובדב וארז בטריפ אסיד או פטרייה ויוצרים עוד מוזיקה המגיחה ממוחותיהם המסועפים.

 

 

אני אוהב להכין סלט ולרקוד ולהשתגע בזמן שאני מאזין למוזיקה שאני אוהב. זה לא יעיל עבור אקט הכנת הסלט.

שמישהו יעשה פרויקט connectonomics למוחם של דובדב וארז.

קישוריות.

לפני 6 ימים. 13 בספטמבר 2024 בשעה 11:30

רציתי לשתף קצת על המסע שלי.

אני רוצה להתבונן על דברים ברטרופרספקטיבה מלאה בחמלה, הבנה והכלה.

אשתמש במילים כמו גדילה, הערכה, אהבה...

 

סתם יא יצורים, חה!

 

רציתי לדבר על הזונה הגדולה - אמא אדמה.

אמא אדמה הזונה הרעה אוהבת לקבל זרעים מכל עץ, כל שיח, כל אחד שרוצה לתת לה - היא תקבל.

בפרהסיה! אקסהיביוניצסטית, הכלבה.

 

ועלוותה צומחת הו כמה שהיא צומחת... לא אוהבת לגלח.

 

הופה כמה פלסטיק צף בך... את אוהבת שחונקים אותך עם פלסטיק, נכון?

 

ותראי איך הקרחונים שלך נמסים, אוףףףף תראי כמה את מרטיבה, כלבה.

כן כלבה טובה, את אוהבת את זה?

 

מה זה? שינוי טקטוני? הו, הו הנה היא מתחילה לרעוד, הווווו אוחחחחחח הנה עוד התפרצות געשית.

החרבת עוד כפר מסכן למרגלות קימורייך, רק בשביל גמירה.

 

מה יספק אותך? אולי פצצת מימן? טיל בליסטי בין-יבשתי עם מאגרי דלק מעוגלים בצדדיו התחתונים? פאלי בדיוק כמו שאת אוהבת? הוא ינחת על אדמתך ויהיה בום גדול? אני יודע שאת אוהבת את זה, זונה רעבה.

 

את מתחננת לעוד? את כמהה לעוד האנשה?

אז תרדי על ארבע ואאניש אותך, אישה.

 

עד הפעם הבאה, אמא (זונת) אדמה.

 

Love you for the mother

לפני 6 ימים. 13 בספטמבר 2024 בשעה 0:23

 

אני אוהב את המבט ספק שובב ספק אפל ספק תמים הזה.

תיאטרליות טובה. איזו ילדה טובה את.

איך היא פורחת לאט. נפתחת.

ליטוף ארוך ונעים מגיע לפנייך העדינות. תביטי בעיניי עם המבט השואל הזה.

עם המסקרה השחורה... כן...

 

אופס, אני מפנטז.

 

יבש בארץ כנען המזדיינת. א-מזדיינת, ליתר דיוק.

הייתי עובר לעיר הגדולה בשביל לצוד עם הידיים, חבל שהן כל-כך משובשות. הערים הכנעניות, לא הידיים. אולי גם הן.

מטריף את המיזופוניה הקטנה שלי, כל הבבונים הקולניים. אפשר בטעות להכחיד אחד כזה. 

לפני שבוע. 12 בספטמבר 2024 בשעה 12:39

suffocates the existence of my messages to her,
sends chills to my very core,
see, gish gallop is part of her lore,
ceases the discourse - your brain will be sore.

To find lingua franca with this femme fatale,
show knowledge of words, fret not, keep morale,
my first quatrain to you wields alliteration of sibilant,
I seek to pick your brain, I wager you're ambivalent.

לפני שבוע. 11 בספטמבר 2024 בשעה 23:16

'There is no solace above or below. Only us. Small. Solitary. Striving. Battling one another. I pray to myself. For myself.'

Frank Underwood -

 

 

אני אוהב לצחוק לעצמי בדממה של החורשה החשוכה

בסבך ישנו רחש, כנראה של חזירי בר או חתול

אני אוהב לרקוד בחושך

לפני שבוע. 11 בספטמבר 2024 בשעה 21:51

מצחיק לי הכאוס והזעם של החזירים.

לפני שבוע. 11 בספטמבר 2024 בשעה 13:47

 

ניבים. פרח נבול. דם מטפטף. צמא. לפיתה. חיוך סרדוני. עיסה שחורה. מכור לחושך. עיניים מצומצמות.

אהבה זה כוח. סקס מהמוח. לא לשכוח.

מילים הם מכשירים.

 

הבל הבלים האתר הזה. שם עליכם זין.

לפני שבוע. 11 בספטמבר 2024 בשעה 11:43

חבל שאין כאן קונספט זהה - ככה לא אצטרך אפילו להרוג זמן בלהיכנס לפרופיל ולקרוא את כל השטויות שאתן רושמות.