|
|
|
In the zenith of concrete and metal behemoths,
a metal bird sings lethality,
delicate formations of minute chemicals,
propel themselves to bring fatality.
Lethality - a world's currency and a language,
for its morphemes and semantics we all exchange,
instruments of violence, contraptions of rage,
soar through liquid and gas to find the range.
התבוננתי בשמי הדמדומים ובכוכבים ומצאתי שלווה. ענקי גז שצווחים ובוערים בזעם לא יתואר, נראו לי כה לא מזיקים. המונומנטליות שלהם, מוחי הקטן לעולם לא יתפוש.
השמיים דיממו כמעט את כל החיוניות הכתומה של השקיעה.
ובקתרזיס השקט שבסוף המנגינה, אני שוכב על הארץ ומכה בי המטא-קוגניציה. כמו יד המנגבת אדים מן החלון. ראש קטן שמציץ מבעד ווילון.
הארה מובטחת... אולי.
אני מתהלך על אותם שבילים ואני מודה שמצאתי בהם חן, אולם אשקר אם אגיד שאין בין הרצון לתקוע באדמה הנאלחת הזו כלי בחוזקה... ולראות את הדם משפריץ ומבעבע ממנה. מה עוד תוכלי לספק לדעת הרעבה שלי? מיציתי אותך, יש לפלנטה עוד להציע. עוד דמדומים ברקיע.
כן.
"I wanna be clean but I gotta get high"
יש בנמצא אפשרות ל-High טבעי? בשר ודם.
בואי. אני פסיכונאוט טוב אני, טיילתי רחוק. והייתי בחשכה. והייתי בהוד.
אגמע אותך. אזריק ישר לוורידי המסועפים.
אתענג מהשפעותייך הפסיכו-אקטיביות. אבחש בך ביסודיות, אפיק ממך נוגדן לחוליי. ואהיה רוקח ראוי לחומרי גלמך.
את ניחוחותייך אסניף כמכור, ותכיני עבורי קוקטייל פרומונים שידגדג את האקסוטוצין שלי.
ומגע ידייך יישכר אותי, ויפתח צוהר לסרטונין שלי לפרוח.
וקולך יעורר אותי, ואנדרופינים יגלשו ויקהו מכאוביי.
וגופך יהווה לי נווה מדבר, ואגמע. ואגמע.
ואת מבטך בי אנצור, והוא יחיה אותי. וגלוטמייט יתזז וישפר את שכלי.
את עינייך אבחן, ונוירוטרופינים אפיק כדי שאוכל להבינך. וקולטנים אפריח כדי שאוכל לקלוטך.
והפרמקוקינטיקה שלך עשירה, אאפשר לה לעיין ולטייל בנבכי.
והפרמקולוגיה שלך עקבית, פוטנטית. וכל מנה יעילה.
ומילותייך. מילותייך יהדהדו במרחב שבין הנוירונים שלי, יטיילו על המיילין של האקסונים שבי, יחסלו את הדוגמטיות ששובה אותי.
מילותייך יטוו במוחי רשתות חדשות.
ואציטלכולין אשא בכדי שאוכל לזכור אותם כדרשות.
ותרשי לי לראות דברים באור חדש.
והרוע שלי יתמתן כאשר לך אלחש.
ותנועותיי הגסות יתעדנו.
והגולמי שלי יזוקק.
ותפיחי יצירתיות בשפה שלי. ומילותיי משוכלים בתבנית חדשה. ומשפטי מצאו יופי בהתאגדותם. ואלגנטיות תמצא אותי.
ובזכותך אידאה חדשה תיווצר באולמות דעתי.
ודעתי הייתה כלואה בראשי, במרחק רב מאחרת. וחלמתי סוגות מהסוריאליסטי ועד האפוקליפטי.
קוקטייל הווייתך יטלטל את מערכת חישתי, מוגש כמגע קינטי או אלחוטי. מתכון סודי.
ובתמורה - אתן לך את כל מה שאני.
ואני, בתקווה, אהיה מנת High טבעי ראויה עבורך.
* נעזרתי במילוג, אבל יש כמה מילים שאיני יודע אם רשומות נכון. אשמח לקבל תיקונים אם יש.
timor mortis conturbat me
Sinning daily, and not repenting,
the fear of death disturbs me.
For there is no redemption in Hell,
have mercy on me, O God, and save me.
timor mortis exultat me
Life is blood, shed and offered.
The eagle's eye can face this dree.
To beasts of chase the lie is proffered:
Timor Mortis Conturbat Me.
The beast of foot sings Holdfast only,
For flesh is bruckle and foot is slee.
Strength to the strong and the lordly and lonely.
Timor Mortis Exultat Me.
Shame to the slothful and woe to the weak one.
Death to the dreadful who turn to flee.
Blood to the tearing, the talon'd, the beaked one.
Timor Mortis are We.
that's always bleeding
"...there's just this: can my violence conquer yours?"
When your mind is wrapped in evil - exogenous evil cannot surprise you. I wonder if that's my mechanism, or pathology, rather.
Or is that just a rationalization for my own sin.
When you're in the evil for too long, you might not be caught with your pants down when faced with external evil - but you put your psyche at risk of being corrupted, terrorized.
Sometimes evil is a, well, necessary evil. Othertimes, it'll devour you from the inside.
