לפני שבוע. 13 בספטמבר 2024 בשעה 0:23
אני אוהב את המבט ספק שובב ספק אפל ספק תמים הזה.
תיאטרליות טובה. איזו ילדה טובה את.
איך היא פורחת לאט. נפתחת.
ליטוף ארוך ונעים מגיע לפנייך העדינות. תביטי בעיניי עם המבט השואל הזה.
עם המסקרה השחורה... כן...
אופס, אני מפנטז.
יבש בארץ כנען המזדיינת. א-מזדיינת, ליתר דיוק.
הייתי עובר לעיר הגדולה בשביל לצוד עם הידיים, חבל שהן כל-כך משובשות. הערים הכנעניות, לא הידיים. אולי גם הן.
מטריף את המיזופוניה הקטנה שלי, כל הבבונים הקולניים. אפשר בטעות להכחיד אחד כזה.