ע. מנהלת צוות רפואי גדול באחד מבתי החולים במרכז הארץ. היא חכמה כמו שדה. מצחיקה. דומיננטית יותר מכל גבר שפגשתי. והיא מכחישה בכל תוקף שהיא בדס"מית.
היא אומרת שהיא לא בדס"מית למרות שכל פעם שאני מגיע אליה הביתה היא דבר ראשון מנשקת לי את הידיים ואז ישר מגישה לנו שתייה ומתיישבת על השטיח מתחתי כשאנחנו יושבים לדבר בסלון. ואז מניחה את הראש שלה על הברכיים שלי לקבל ליטוף.
היא טוענת שהיא לא בדס"מית אבל היא גומרת רק אחרי שאני מוריד לה סטירה חזקה לפנים. קודם יגיעו הדמעות ורק אחכ האורגזמה. הרעידות יבואו בסוף.
היא מכחישה שהיא בדס"מית למרות שהיא אוהבת כאב. ונרות. ושריטות. ונשיכות. היא מאוד אוהבת שאני נושך אותה. ואלוהים, כמה שאני אוהב לנשוך.
היא מתעקשת שהיא לא בדס"מית למרות שבלילה, כשאנחנו מכורבלים ואני אומר לה: לילה טוב קטנה.
היא עונה לי: לילה טוב בוס.
האמת שזה לא מעניין אותי איך היא מגדירה את עצמה. או לתוך איזו תבנית היא נכנסת. בחוץ היא יכולה מנהלת אגרסיבית, איתי היא גורה קטנה.
