לפני שנה. יום רביעי, 11 בדצמבר 2024 בשעה 16:36
לפעמים אני תוהה אם ההרגל המגונה שלי להיות עם אפס בטרייה וחסרת דלק תמידית,
הם פשוט ביטוי לצורך שלי להיות תמיד על הקצה...לבדוק גבולות.
כמו בחיים אני רואה את הנורות האדומים או הגבול שנמתח ואני ממשיכה לדהור...זה סוג של כאוס מובנה.
וכשזה קורה..הרגע הזה שאתה יודע שהגעת לקצה אבל שרדת לספר..אמממ רק נותן לאש שבי עוד אנרגיה;)
איזה הרגל מגונה מעצבן וממלא יש לכם?
ולמישהו יש מטען?;)