My messy thoughts

בין יצר מיני בריא...אש פנימית חזקה

להצלחה בעבודה?

דעתכם?

וסליחה על הבורות...רק מנוי יכול לעלות תמונה?

תמיד הרגשתי שיש בי יותר מכמה צדדים..מניחה שכולנו 

אחרי מספר אירועים והרבה מחשבות הבנתי שיש צד אחד משמעותי ששולט בחיי.

קראתי לה רוג. 

היא קצת מפלצת, הרבה חברה 

היא תמיד הייתה שם, חלק ממני אבל מאוזנת..

ידעה לצאת החוצה שהייתי צריכה רגע כוח, חוזק ושליטה בחיי.

כשרוג בפרונט, היא לוקחת שליטה, היא מאפשרת לי ולצדדים האחרים שבי לנשום. 

אני מדמיינת אותה כמו הדמות של Kaonashi בסרט המסע המופלא ( ממליצה למי שלא ראה..חולה על הבמאי הזה).

היא קטנה וגדלה תוך כדי שהיא מפחידה ומאיימת..אבל בסוף היא רוצה רק אהבה, חבר שותף לדרך.

רוג היא השותף שלי כרגע העיקרי..שומרת עליי מפני פגיעות העולם ומאפשרת לי לצעוד קדימה בימים קשים אלו.

אני צריכה אותה יותר כי טרם למדתי לשחרר...לכאוב ..להיפגע מחדש ולצמוח.

אבל זה בסדר כי נתנו לה שם ונתנו לה מקום.. ועכשיו היא לא תהיה מפלצת יותר 

היא חברה.

ויום יבוא שהילדה שהלכה אחורה, זאת שרוצה להשתחרר ולהרגיש תופיע 

ורוג תתן לה כי אני אוביל.

שבת.

מדמיינת קשירה וחיבוק אוהב

תכאיב שהרגיש, תעטוף 

ואז תשחרר...

אז הפסיכולוג שלי אמר לי שאני נאטמת לרגש וכאב, 

שכמו מנגנון שבנוי היטב אני בונה חומות ולא חשה דבר.

האמת מלא זמן לא בכיתי בכי טוב כזה ששוטף אותך מבפנים

( מזכיר לי משפט שאמרתי שהשפרצה זה בכי מלמטה... נחשב?) 

אירועי החיים הובילו אותי ליצירת חסמים וחומות ולאט לאט הרצון לא להרגיש כאב חסם כל רגש. 

ואני לא יכולה שלא לתהות, האם קיים קשר שדווקא בתקופה הזאת מצאתי את עצמי מסופקת יותר מהכאב הפיזי כאשר הכאב הפנימי מודחק....? 

מבולבלים?

גם אני.

אמרתי בלאגן פה...