לפני 3 שבועות. יום שני, 9 בפברואר 2026 בשעה 11:23
אני מתה על השקט של הבית
בלילה, כשכולם שוקעים בחלום
ואני מתעוררת
ה doing מתקלף ממני שכבה שכבה
והגוף זוכר דרך אחרת להיות
לא למהר
לא לכוון
רק להרגיש
שם, בשעות הרכות של הלילה
החושים מתעוררים מבפנים
הראייה מתרחבת
הרעש נמס
והופך לשקט חי נושם
שקט מזוקק
שזורם בי לאט
נוגע בתאים
מרווח עצבים
שכבר הרבה זמן ביקשו מקום
עוד נשימה
עיצוב מחדש של מחשבה
של חיבור
של אני שמסתדרת מחדש מבפנים
והחיוך מגיע בלי סיבה
האור מתפשט בשקט
מתחת לעור
עמוק
אני רועדת
אני פה
שלמה בתוך עצמי
מחוברת
אישה