לפני 11 חודשים. יום שני, 31 במרץ 2025 בשעה 15:25
התחלתי לאהוב לכתוב יותר ולתת למחשבות לנדוד...
הרבה מתחברים לאהבה שלי לנסיעות, מוזיקה ושכטה.
אני אוהבת את שגרת הבוקר, הרגע הזה שאתה לבד שומע שיר שמקפיץ, מחזק או לפעמים במוד קצת מדכא ומלווה...דמעה זה אירוע נדיר.
אבל זה לא משנה.
כי לרגע הזה, לזמן שנמשך לו כמה שהדרך מובילה אני לומדת להיות נוכחת ברגע.
וזה יכול לנדוד למיליון מחשבות או מנגד ריקוד למוזיקת טכנו רצינית ובסוף שילוב של הכול יחד...
אני לומדת שהמחשבות הטובות עולות אז.
ובמקלחת.
אבל שם זה כבר נודד למקומות אחרים:)