לפני 8 חודשים. יום ראשון, 29 ביוני 2025 בשעה 16:48
לפעמים אני מרגישה כמו תיירת בין עולמות.
לא מהסוג שמצלם תמונות ונוסע הלאה, מספר לחבר פעם סיפור מצחיק אלא כזו שנכנסת פנימה, נוגעת, סופגת, חוקרת —אבל תמיד עם רגל אחת בחוץ.
בין עולמות של רגש למחשבה, של חופש לשייכות, של מיניות לרוח, של סדר וכאוס.
המיניות בשבילי, היא שער—לא רק לעונג, אלא להבנה, חיבור, סקרנות.
היא עוד שפה במסע, מקום שבו אפשר להיות גם גוף וגם נפש, גם לבד וגם עם.
אני לא מחפשת "ארץ אחת" לגור בה לנצח, אלא רגעים של אמת בכל תחנה.
בטיולים שלי אני תיירת כזו שלא רק מביטה, אלא לומדת כל שפה, כל גוון, כל רמז...
אבל גם יודעת מתי להניח את המזוודה ולנשום
ובסוף למצוא בית.
( כשמישהו אומר לך משהו על עצמך ואת חייבת לפרוק את השורה לטקסט)
ובהקשר אחר ומצחיק

