לפני 7 חודשים. יום שישי, 25 ביולי 2025 בשעה 5:05
אני רוצה לרשום כדי לרוקן את הבדידות למקום אחר מגופי ונשמתי.
אני רוצה לעצום עיניים ולדמיין מציאות אחרת עבורי, כזאת שאני בשלווה ואני, אני.
לא לחוש את רכבת ההרים המתישה הזאת שוב ושוב ובסוף להרגיש לבד ומרוקנת.
את חזקה הם אומרים ואני באמת מרגישה את זה בתוכי גדל ותופס מקום
אבל היום, עכשיו, אני עצובה.
זה יום שישי,
חזרנו למציאות אחרי ימים של אי וודאות
וקניתי לעצמי פרחים, הצבעים והסוג מיום חתונתי
(מעניין איזה סוג אתם חושבים שזה?)
תת מודע עובד חזק בימים האלה.
וכעת האני הבוגרת האחראית צריכה לקחת פיקוד ולהמשיך להוביל את הקטר
אבל,
לרגע
שניה לפני החזרה למציאות
הייתי רוצה להיות שם, בקרון האמצעי של הרכבת
צופה בחלון
עם מוזיקה באוזניי
והלב מלא בטוב
בדרך למקום שלא הכרתי.
שבת שלום