My messy thoughts

היום חברת ילדות קפצה,
כזאת שמגיעה פעם בכמה חודשים,
ואנחנו ממשיכות מאיפה שהפסקנו.

סיגריה, קפה, עוד סיפור מתחיל,
מילה על הבית, קצת על העבודה...

ואז היא מדברת עליו,
זה ששבר לה את הלב.

עוד גוינט, ביס מעוגה,
והמילים שלה זורמות...

ואצלי,
הראש חוזר אלייך.

לרגעים שהיית שלי ואני שלך,
למשהו שרק התחיל ונגמר,
עם יותר מדי הבטחות
שמעולם לא ביקשתי.

ורק לפני כמה ימים
שלחת הודעה

לבדוק שאני נושמת.

ולרגע,
לשנייה אחת,
הלב עצר והביט.

עניתי שאני בסדר.

והיא ממשיכה לדבר ואז קולטת 

"את בסדר?"

אני מחייכת.

"כן,
אני ממש בסדר".