נגיעות של אונס

ידע לא מספיק
זה לא עוזר לי שהראש נע קדימה בידיעה גמורה
חותמת גלגל ממוסמר על הרגש שקשור ברצועה עבותה לכאב.
לדעת הכל זה לא מספיק
הרגישות שלי לא יודעת שובע.
הרגש לא יודע רוגע.

העיניים מדברות הכל
גם כשריק הן היחידות שמראות בחזרה.
אני יושבת שעות מול המראה עוברת בקצות האצבעות על הצללית
מתאר וכחל.
העיניים השפתיים ההזמנה המניעה הידע הרגש הכאב הצער כל החרטיות
כל מה שנחרט באומנות אקראית בגוף בפנים
אני נופלת דרך השחור האישוני פנימה בנפילה חדה ומצריחה
תהום ועוד אחת
כמה נמוך אפשר לגעת
כל כך נמוך שחוזרת חזרה
בוקעת מבעד לאישון המתבונן במראה.
סוגרת סיבובים
סוגרת אישונים
סוגרת עיניים שלא תראה

שלא אראה את השחוק שנוזל בהדבקות של ריסים
מחליק על חיים ורודות ומלאות בצבוטותי
מטפטף על שדיים חלקים רכים וקרים
מגשר עצמו לברכיים המשוכות אל סנטר
משטחות את הרכות הקרה של הנשימה.

תסתכל על הקיפול האנושי הזה
יש הבדל בין קיפול שנוצר
שאומר זוית ועוד זוית וצבע ובטן וגב
לקימצוץ וכיווץ מעוגל, כדור של ישר חלק
יש הבדל בין הקיפול האנושי למעיכה האנושית

מנסה לישר מרכזים קצוות ולקפל מחדש
את תרכיכי הבושה בצד
את תרכיכי האשמה בצד
לאוירון שאינו יודע חזרה מהי
לאויר החם שיקח מעלה בדאיה טורפת

בדיה של קיפולים רטובים