בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות של אונס

הטיפטופים המוגלתיים מתוך שלפוחית האונס שלי
לפני 18 שנים. 17 ביוני 2006 בשעה 21:58

אני לא מאמינה.
אני צועדת.

צעדים ראשונים לידיים מחכות.

Boazz​(שולט) - זה חיבור קשה עד כדי כמעט בלתי אפשרי.

לבעל הידיים הללו, יש כנראה המון סבלנות ויכולת תמיכה
חשוב שתשתפי אותו לכל אורך התהליך, גם ברגעים הקשים שבה תבעטי ותטיחי בו, שהרי הוא זה שנמצא שם בשבילך.

חיוני לכם שתזכרי שגם הוא נושא את משא חייו,
אל תקחי אותו כמובן מאליו.
זכרי הוא קיים ומרגיש וחווה.
לתמוך בך בחיבור כזה דורש ממנו הרבה יותר וכדי שיצליח לכם, חיוני להקדיש מחשבה ולזכור מה שנדרש ממנו.
בהצלחה לשניכם
לפני 18 שנים
נגע. - אזכור זאת כאשר יהיה בן זוג לחלוק עימו גם אותי כך.
תודה לך בועז על התגובה.
על האמירה הרכה והתומכת גם כאן.

אני דיברתי על ידיים מחכות לטפל.
על צעדים ראשונים להעזר באנשים אחרים.
לטפל בי. להחלים ולנוע הלאה.

משהו שעד עכשיו רקדתי איתו
צעד אחד קדימה ושניים אחורה.
היום יש שינוי של כיוונים.
יותר קדימה פחות אחורה.

נגע שלומדת ריקוד אחר.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י