לפני 18 שנים. 1 ביולי 2006 בשעה 17:25
מטוס הרעים את עצמו מחוץ לחלון שלי
לילה וחושך והתחושה שיש עוד מישהו מקפיאה
אגרופים בתריסים מאווררים אותם כמו מצעים
ברעש שמרעיד אותי מבפנים
בפחד.
לרוח יש מהלומות
גם לה מותר אני ממלמלת בשינון לעצמי
מנסה להתכרבל חזרה בתוך האין שמיכה והערום
לשינה
שכבר לא תשוב בחושך הזה
משותקת מפחד 4 וקצת מפללת שמישהו יתקשר
מפחדת להעיר. קול אנושי מוכר היה מחליק את הזיעה לרטיבות
שנעים לפשות בה.
כשהפחד ממחיש את עצמו בנו
בתנועות גוף מוחזק נאבק
בנשיקה שלוקחת אויר בשאיבה שמרוקנת
כשהגוף מפרפר מוטל בעצמו
בשלוליות
אני יודעת שזו רק האפלה
זו רק הרוח
זה רק האגרוף שלו שנצמד לבטן שלי
זה רק עוד כר רטוב בי
סימני שיניים שלי בי
לכאוב החוצה
מזכירה לי
שהאור מסנוור
זה כואב.
מסונוורת באפלה