לפני 18 שנים. 30 באוגוסט 2006 בשעה 21:55
זולגת עם עצמי
רוקדת
משחקת עם עצמי.
נותנת לאחרים לגעת, קצת.
מחייכת המון.
שולחת נימים וקושרת את עצמי לאדמה.
שחור של אדמה לפני זריעה.
הכי נקי מלוכלך שיש.
שרה לא באמבטיה.
כואב, כן.
יכאב, כן.
אני אכאב. ללא ספק.
בין לבין ובתמהיל של חיים שנושמים בהם.
הרבה פחות קשה להתבונן במראה.
מקלפת שכבות של הסוואה.
מגרדת בחתיכות
מפציעה בבקעים את כל הרגישות יתר.
אני אסתכל בי בוכה.
והיתר ישתחרר מרסנו
אפשר לגעת.
עוד מעט ממש
כבר לא מדבקת.
כבר לא כוויה
כבר לא כבויה.
רעב מכרסם
פוער פה
פוער אותי
נעים לי באור שלי
צעדים ראשונים
בעור שלי.
אפשר.
