לפני 18 שנים. 25 בספטמבר 2006 בשעה 19:04
מנחות של מילים
מנחה.
דרכים קצת
בצד.
אני נותנת מילים שלי מולו
מחשיפה עצמי
מקלפת ענבים
כל מה שהוא רואה זה חוזק.
מראה לו חולשות והוא רואה עוצמה.
מראה לו במילים סדקים ותהום
והוא צולל להשתכשך בזנבות
המים נעימים קורא
בואי.
מתבוננת באור ומקפצצת רגליים פנימה.
לא אומרת הכל.
מילים זה לא הכל.
הוא לא אוהב איפור
צבעי מלחמה חורמה.
אבל כשאת מציירת
העיניים דגושות
ומתוך כל הרוך והעדינות שלך
רואים מיניות חזקה ובוערת
חיה בקונטרסטים
את
חיה.