זיוני שכל בלי דאגות

כל בוקר אני מתעורר עם רגשות מעורבים

מצד אחד מתעורר מחלום נפלא עליי, ועלייך.

מצד שני, מתעורר למיטה ריקה בה את אינך.

מתעורר לרצון העז לעטוף אותך בזרועותיי, לחבק אותך קרוב קרוב ולהרגיש את רכות גופך ונשימותייך הישנות, עם אור ראשון של בוקר.

עם החוסר של להביט בפנייך הישנות, הרגועות, היפהפיות והנוגות.

להתחיל את הבוקר עם אחת מיצירותיו היפות של אלוהים.

להתענג מהיכולת להרגיש את גופך.

לחפון את שדייך.

להחליק את ידי אל בין רגלייך, אל גבעת הקודש הרכה והחלקה.

לפסק את שפתייך ולעסות אותך אל התעוררות מענגת.

להרגיש אותך מתפתלת ומתעוררת אל זרמים של עונג.

שתסתובבי לכיווני וליהנות ממגע שפתייך המלאות, הורדות והרכות, על שפתי.

להתחיל את הבוקר עם נשיקה ממך.

עם הדברים שאני אוהב בעולם הזה, זאת זכות שלעולם לא אקח כמובנת מאליו.

בעיקר כשאת שוכבת לצידי.