ספר האלילות
ברונו שולץ (1942–1892) היה סופר, צייר ומורה לאמנות, שנולד בעיר דרוהוביץ’, שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית.
הוא לימד ציור במשך שנים בבית ספר מקומי, וכתב במקביל סיפורים בעלי סגנון פיוטי ודמיוני.
פרסומו נשען בעיקר על שני קובצי הסיפורים חנויות קינמון וסנטוריום תחת סימן שעון החול.
יצירתו משלבת זיכרונות ילדות, חלום, מיתולוגיה, אירוניה ואירוטיקה, ונחשבת לאחת הפסגות של הספרות המודרניסטית בפולין.
במהלך השואה נכלא בגטו דרוהוביץ’ ונאלץ ליצור עבודות עבור קצין גרמני כדי לשרוד.
ב19 בנובמבר בשנת 1942 הוא נרצח ברחוב בידי איש אס אס. מותו הפך לסמל של אובדן לדור שלם של יוצרים יהודים.
את ספר האלילות שולץ יצר כסדרת ההדפסים בין השנים 1920–1922, עוד לפני שהתפרסם כסופר. הוא עבד בטכניקה נדירה בשם cliché-verre, המשלבת חריטה על לוח זכוכית עם הדפסה צילומית. הוא ראה בסדרה יצירה שלמה, כמעט כמו רומן חזותי, ולא רק אוסף איורים. במהלך חייו היא הופצה במספר עותקים קטן מאוד, באריזות שעיצב בעצמו.
הסדרה כוללת כ-26 הדפסים. היא חסרת עלילה רציפה, אך יש בה עולם דימויים עקבי מאוד.
במרכז כמעט כל הדימויים ניצבת אישה: גבוהה ומרשימה, לבושה באלגנטיות או בלבוש חושפני למחצה, בעלת סמכות מוחלטת, לעיתים קרובות מוצגת כמלכה, אלה או דמות מיתולוגית. מולה מופיעים גברים. כורעים על ברכיהם, מנשקים את ידיה או את רגליה, משתחווים לה, לעיתים הם קטנים ממנה באופן לא מציאותי, כמעט כמו ילדים או בובות.
במקרים רבים מופיעים מוטיבים של: פטישיזם של נעליים ורגליים, יחסי שליטה וכניעה, סגידה לנשיות, השפלה אירוטית, תיאטרליות וקרנבל מוזר.
עם זאת, רוב העבודות אינן פורנוגרפיות במובן הישיר. הן מציגות הרבה פחות עירום מפורש ממה שניתן היה לצפות, והדגש הוא על יחסי כוח, פנטזיה וסמליות. חוקרי שולץ סבורים שהסדרה משקפת חלק משמעותי מעולמו הפנימי. במכתביו ובעדויות של מכריו עולה כי שולץ נמשך לדמויות נשיות דומיננטיות, וכי נושא ההערצה והכניעה לנשים העסיק אותו הן באמנות והן בספרות. עם זאת, אין ראיות חד-משמעיות לכך שחי בפועל אורח חיים של יחסי שליטה וכניעה; קשה להבחין בין פנטזיה אמנותית לבין מציאות ביוגרפית.
רבים מכתביו ומיצירותיו של שולץ אבדו במהלך השואה. גם סביב “ספר האלילות” קיימת היסטוריה מורכבת של עותקים נדירים, הדפסים שהתפזרו בין אספנים, וחלקים נחשבו אבודים במשך שנים. לאחר מותו פעלו חוקרים ואוצרים לשחזר את הסדרה ולהוציא אותה במהדורות מלאות ככל האפשר.
למרות שהספר נודע בזכות תכניו הארוטיים, בהוא נתפס כיצירה העוסקת ביחסי כוח בין גברים לנשים, פטישיזם כצורת פולחן, דמיון, חלום ומיתוס, זהות, חרדה ותשוקה.
זו אינה יצירה שמטרתה לעורר גירוי מיני בלבד, אלא יצירה סימבוליסטית מורכבת, שבה האירוטיקה היא (גם) אמצעי לביטוי עולמו הנפשי של שולץ ושל רעיונותיו על סמכות, כניעה והערצה.
אמן גדול ופורץ דרך שנרצח כי…כנראה כי היה יהודי.